נחשו מה יש לי.

אני מתכוון, נחשו מה יש לי חוץ מרמ"ח איברים, שליטה בשפה העברית וחיבור זמין לאינטרנט שבאמצעותם אני יכול לזבל לכם את המוח בכל עת ובכל שעה.

נחשו מה יש לי חוץ מידע אנציקלופדי רב שבאמצעותו אני יכול להתנשא עליכם.

נחשו מה יש לי חוץ מאובססיה לחלוק עם כולם את דעותיי.

סיימתם לנחש? אז אני אגיד לכם: יש לי מכתב, מלפני שנתיים, ממשטרת ישראל, לפיו המשטרה סוגרת את התיק שלי (לא הפלילי, חלילה. אני יותר מדיי חנון בשביל לבצע משהו פלילי) ומפסיקה לחקור את גניבת הטלפון הנייד שלי (למרות שאבא שלי הביא לתחנה מספרי טלפון של אנשים שהגנב יצר איתם קשר באמצעות הטלפון הגנוב). הסיבה: חוסר עניין לציבור.

אני לא הראשון ולא האחרון שמודיעים לו שהתלונה שלו לא תיחקר למרות שחוץ מכתובת של הפושע הוא מביא לשוטרים כמעט הכל, בגלל חוסר עניין לציבור.

שימו לב מתי יש עניין לציבור: כשמדובר ברצח או באונס, ואז הדברים מגיעים לתקשורת ואז הסעיף הופך להיות פחות רלוונטי מדן מרידור, או שהמקרה קורה למישהו מפורסם, או שמדובר במקרה רב נפגעים. בשלושת המקרים הטריק הוא שהתקשורת תדע על זה. לרוע המזל, זה לא עובד ככה: אם התקשורת תדווח על כל מקרה פלילי שהמשטרה אמורה לחקור, לא יהיה זמן בסוף מהדורת החדשות לפינות הרכילות על העובדה שבר רפאלי חיטטה באף.

נתחיל בכך שיש עניין מאוד גדול לציבור: לו היינו חיים בוואקום, ניחא. אבל בישראל שום דבר לא נשאר שלנו בלבד למשך יותר משלוש דקות, בטח ובטח בעידן הבלוגים. הדבר גורם לכך שתוך חמש שניות כולם יודעים שלמרות שפרצו לכם לבית המשטרה לא תחקור את זה כי לדבריה זה מעניין לציבור את התחת (נו, מה? בר רפאלי חיטטה באף, קיבינימט! את מי מעניין ששדדו את כל רכושך?!) מבלי שהיא אפילו עשתה סקר בנושא. הדבר יוצר חוסר אמון במשטרה, אנשים כבר לא מדווחים על פשעים שנעשו כנגדם (ואז כמובן המשטרה מדווחת לנו שהפשיעה יורדת), ופחות ופחות אנשים רוצים להיות שוטרים. הדבר מגדיל את העומס ואז עוד ועוד תיקים נסגרים מבלי שהתחילו לחקור אותם. אי לכך, יש לציבור עניין רב בכך, כי מדובר בדמותה של המשטרה.

אבל את הפתרון המובן מאליו של שינוי מדיניות המשטרה והגדלת שכר השוטרים אני משאיר לכנסת, לשר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ' ולמפכ"ל דודי כהן.

אני רוצה להציע הצעה: הבה ניצור עניין לציבור.

לא יודע אם שמתם לב, אבל הבלוגים הם הדור הבא של התקשורת. השינוי יהיה מהותי בדבר אחד: במקום שאת הפרשנויות לענייני דיומא יתנו זבלני שכל עם תארים בתקשורת ואולי גם מדעי המדינה, יתנו אותן אנשים שאין להם אולי תואר אקדמי אבל הם מחוברים למציאות (שימו לב שאין כאן כוונה להעליב את בעלי התואר האקדמי, אלא בעיקר את אמנון אברמוביץ').

בכל אופן, לפני שאתם מגישים תלונה במשטרה, תנסו ליצור קצת "אקו" סביב הנושא: תפרסמו את זה בבלוג שלכם ותבדקו אם ישנם עוד בלוגרים שמוכנים לדבר על זה (אני מתחייב להתייחס בפוסטים שלי לפחות בחלק מהפוסט למקרים שיגיעו אליי מקוראים שונים), תפיצו את זה בערך בכל חור אינטרנטי שידוע לכם עליו (סביר להניח שישנם חורי אף וירטואלים של בר רפאלי על מנת שתוכלו לחטט בהם כאוות נפשכם), וכשאתם מגישים תלונה במשטרה, יחד עם החומר שידוע לכם על הפרשה, תנו גם הדפסות של צילומי אינרנט שמכילים תגובות שמעודדות אתכם ומעלות תקווה שהמשטרה תתפוס את הגנב (במידה ואתם חנפנים, צנזרו את המילה "פחחחחח" בתגובות שמביעות תקווה שהמשטרה תזיז את עכוזה על מנת לתפוס את הפושע), ובראש חבילת הדפים ציינו: "הנה העניין שלכם לציבור" (ואם אתם סרקסטיים אתם מוזמנים לכתוב "אז תזיזו את העכוז יא קובבות!").

כשאני מציע את זה אני מודע לשני דברים:

1. שאתם חבורה של עצלנים ושאין לכם שום כוונה לעשות את זה.

2. במידה ויהיה מי מכם שינסה לעשות את זה - המשטרה עדיין תקבע משום מה שאין עניין לציבור ותסגור את התיק.

עם סעיף 1 אין לי מה לעשות יותר מדיי, מפני שאני לא יכול לשלוט במחשבותיכם ובעכוזכם שתקוע יותר מדיי על כיסא המחשב. אבל עם סעיף 2 יש מה לעשות: תעשו את זה בכמויות. אם זה ייעשה בכמויות יש אפשרות שזה יגיע לתקשורת, ואז באמת יהיה עניין לציבור.

כמובן שאני חי בסרט כשאני מאמין שאתם בכלל תתאמצו ותזיעו כמה ימים לפני שתפנו למשטרה (הייתי ממליץ לכם קודם להגיש תלונה ואז ליצור עניין לציבור, אבל אז במקרה הטוב יש לכם שבועיים), אבל יש מצב להפי אנד בסרט הזה.

וכעת להצעתי האחרונה: אם יש פה מישהו עם ידע במחשבים, שיכול לבנות אתר ויקי בו יוכל הציבור לעשות שימוש ליצירת עניין לציבור, שייצור איתי קשר בבקשה.

בתקווה שבכל זאת מישהו מכם יהיה מוכן להזיז את עכוזו הוירטואלי וממש להתאמץ ליצור ולו הד קטן בנושא.

נ.ב. בר רפאלי לא באמת חיטטה באף! אני המצאתי את זה. מצד שני, בגלל שאני לא סובל רכילאות יש מצב שהיא נתפסה מחטטת באפה ואני לא יודע על זה, וגם לא ממש אכפת לי.