על מפלגת העבודה עוברים ימים לא קלים: אופיר פינס פורש, יש סיכוי שתהיה פרישה בהסכמה, על ברק מאיימים ומה לא?

הנה מה שעובר במטה של מפלגת העבודה בימים האחרונים:

כרוז: לקבלתו של הקיסר ברק האנשים שבחדר יעברו לדום. עמוד דום!

ברק: (נכנס כשארבעה אנשים נושאים אותו על אפיריון) משוחררים. ואתם, תורידו אותי!

נושא אפיריון: תמות אמן...

ברק: הוא אמר "תמות אמן"! הוא בטח אחד מאלו ששלח את המכתבי איומים! תעצרו אותו!

שב"כניקים: (תופסים את נושא האפיריון ונושאים אותו מחוץ לחדר)

עוזר אישי של ברק: אתה רוצה שנספר לתקשורת שתפסנו את המרצח?

ברק: השתגעת?! ולוותר על כל שומרי הראש האלה? חוץ מזה, עלולים להיות עוד. תסגרו איתו את העניין בשקט.

קול ירייה נשמע

ברק: אמרתי "בשקט", נכון רמי? אז מה צריך לזכור בפעם הבאה?

עוזר: משתיק קול?

ברק: יופי, נחמה. זה יירד לך מהמשכורת, רק שתדע. עכשיו, שים לב, בגלל הפרישה של פינס הזה, אני רוצה שתתלה כמה פוסטרים שלו ברחבי הבניין של העבודה.

עוזר: ממתי אתה חולק כבוד לפינס? רגע, סליחה, אני אנסח מחדש: ממתי אתה חולק כבוד למישהו שלא קוראים לו אהוד ברק?

ברק: אני לא. פשוט לא נתת לי לסיים. ליד התמונה שלו תתלו תמונות שלי, ומתחת לתמונות אני רוצה את הכתובת "מי הלך ומי נשאר?". זה ייתן מסר למורדים המסריחים האלו.

עוזר: אתה רוצה גם לעשות משהו עם שלי יחימוביץ' אחרי שהיא קבעה שלקחת טובת הנאה?

ברק: כבר סידרתי את זה. שלי! צאי מתחת לשולחן!

יחימוביץ': (צצה מתחת לשולחן)

עוזר: היא עושה מה שאני חושב שהיא עושה?

ברק: מה אתה חושב שהיא עושה? (פאוזה) לא, יא מגעיל! היא מנקה מסטיקים מתחת לשולחן שלי ומשמשת לי מושב לרגליים בישיבות.

עוזר: ממתי אתה שם מסטיקים מתחת לשולחן?

ברק: מאז שוועדת האתיקה קבעה ששדרוג במטוס בחינם זו טובת הנאה. תחזרי לנקות, שלי.

עוזר: יש מצב שהיא תנקה גם את השולחן שלי?

ברק: יש לך שולחן? אני לא זוכר שהרשיתי את זה. רק לי יש פה שולחן, שתזכרו מי פה המלך. לך תפנה אותו מארון השרת שאתה קורא לו משום מה "משרד".

עוזר: (לעצמו) חתיכת חרא.

ברק: שמעתי את זה! אתה מפוטר!

עוזר: תודה לאל! (יוצא)

ברק: (לאינטרקום) פואד, תזיז את התחת שלך הנה!

פואד: (נכנס) אוף, אהוד! הייתי באמצע של פאזל עשרה חלקים!

ברק: תפסיק להתנהג כמו ילד פואד גנון, בבקשה. בוא, שב. תרצה משהו לשים עליו את הרגליים?

פואד: אה, כן, שמעתי ששלי משמשת ככיסא לרגליים. אני אשמח.

ברק: פואד, אתה אמנם הבנאדם שאני הכי פחות מזלזל בו, אבל עדיין, שלי? אני לא לא מזלזל בך מספיק. בשבילך יש לי מישהו אחר. בוז'י! תזיז את התחת המיותר שלך הנה!

הרצוג: (נכנס) כן, אדוני?

ברק: פואד צריך משהו לשים עליו את הרגליים. אתה יודע מה לעשות.

הרצוג: אבל הוא שמן!

ברק: נכון, ואם לא תעשה מה שאמרתי לך אני אתן לו את הבורקסים שלך בישיבת הסיעה הבאה.

הרצוג: בסדר. (מסתדר ככיסא לרגליים של פואד)

פואד: תגיד, בוז'י, מתי מתחלף לך כבר הקול?

ברק: לא עכשיו, פואד. תגיד לי, מה אנחנו עושים עם המורדים המסריחים האלה? ניתן להם הסכמה לפרוש או לא?

פואד: השאלה מה נעשה עם שלי ובוז'י.

יחימוביץ': אתם מודעים לזה ששנינו פה, נכון?

ברק: תסתמי את הפה לפני שאני נותן לך לאכול את המסטיקים שאת מנקה. עזוב את שני אלו. לבוז'י רק תן כיסא של שר ולשלי תן תחושה שהיא דואגת לאתיקה הציבורית, והם יסתמו ת'פה. מה נעשה עם המורדים האמיתיים?

פואד: יש לי רעיון קטן... זה יהיה מצחיק... חיחיחי.

ברק: חתיכת אינפנטיל, מה הרעיון?

מבזק חדשות

יונית לוי: והרי ידיעה שנתקבלה זה עתה: שלושת מורדי העבודה, יולי תמיר, עמיר פרץ ואיתן כבל, גם הם קיבלו מכתבי איום על חייהם. במכתבים נאמר, בזו הלשון: "תפסיקו לנסות לפלג את מפלגת העבודה, יא קקות. אם לא תפסיקו אני יהרוג אותכם". איתנו נמצאת חברת הכנסת יולי תמיר. מה יש לך לומר על המכתב הזה?

תמיר: זה מה שיש לי לומר: פואד, אתה אידיוט. קודם כל, כשאתה עושה דבר כזה אז תן למישהו לכתוב בשמך כי אני מכירה את כתב היד שלך. חוץ מזה אומרים "אני אהרוג אתכם" ולא "אני יהרוג אותכם". אה, וגם ה"קקות" הזה דיי הסגיר אותך.

לוי: תפנית מרעישה: מכתב האיום הוא כנראה זיוף, וככל הנראה בנימין בן-אליעזר אידיוט.

תמיר: אני חייבת לציין שזה בטח נעשה בשליחות ברק.

לוי: לא נראה לי שמישהו חשב אחרת.

ברק: נו, פואד, איך ההרגשה להיות הסבל של כל מטה העבודה?

פואד: לא כיף לי. אני רוצה הביתה.

ברק: אתה תלך הביתה כשתלמד לא להוציא אותי אידיוט וכשתלמד לכתוב. (מצליף בו) קדימה, שא אותי ללשכת ראש הממשלה! יש לי מדינה להרוס!

שבוע טוב.