בינואר 2011, כשהייתה לי קצת פחות משנה בצבא, סיפרתי לכם על החלפת מפקד היחידה שלי. מאחר שתפקיד כזה הוא תפקיד שנמשך שנתיים פלוס, לא חשבתי שאי פעם אדרש לכתוב על העניין הזה שוב. נכון, אף אחד לא דורש ממני, אבל בגלל שאני לא יכול לכתוב כאן את דעתי על הנושא החם של "פצצה או הפצצה" (זה תמיד "פצצה או הפצצה", "ביבי או ציפי", "מכבי או הפועל". בישראל זה תמיד שתי אפשרויות, אף אחת מהן לא מוצלחת במיוחד), נשאר לי לכתוב על הטמטום הצבאי שאני חווה. החלפה של מפקד יחידה זה בהחלט משהו שיש לכתוב עליו בתיאור החיים הצבאיים.

אז ראשית, זה מבאס. לא כי המפקד הקודם היה טוב, אלא כי החלפת מפקדים זה סיוט שלא ברא השטן: זה תרגולים, מסדרים, התעללות שהניחום היחיד בה הוא שלשם שינוי לא רק החפ"שים סובלים ממנה, אלא גם הנגדים והקצינים. למה זה מנחם? כי בדרך כלל הם המתעללים, ככה שתמיד נחמד לראות אותם בצד של הקורבן. אם רק הם היו לומדים מזה משהו זה היה נפלא. אבל בקיצור, כשמפקד היחידה מתחלף זה כאב ראש לא נורמאלי, שחשבתי שאני אצטרך לחוות רק פעם אחת. אז חשבתי.

אז אחרי שכולנו תקתקנו את הבסיס, שוב החלפנו כולנו את המדים ולבשנו את מדי ה-א' שלנו (אלו אמורים להיות מדים ייצוגיים. אני לא רואה שום דבר ייצוגי במדים בצבע מוחטה שבהם אפילו החגורה בצבע של המכנסיים והחולצה, מה שגורם לכך שהלובש אותם ייראה כאילו הוא לובש סרבל בצבע מגעיל במיוחד), ובגלל תכנון גרוע מצאתי את עצמי עומד בשורה הראשונה בול מול הבימה עליה נערך הטקס, מול עיניהם של מפקד היחידה היוצא, מחליפו ומפקד היחידה הממונה. למה זה בעייתי? כי הרס"ר לא התחלף מאז הטקס הקודם, מה שאומר שעדיין מדובר באותו רס"ר כרסתן. זה מאוד בעייתי כי ההליכה הטקסית של הצבא מגוחכת למדיי, והכרס המתנדנדת שלו נותנת לכל הסיפור ממד קומי מוצק. הייתי שמח לצחוק, אבל זה בעייתי כשנמצאים מול יותר מדי אנשים שישמחו לתת לך תלונה רק כי צחקת בטקס החשוב של השנה מבחינתם.

אז שרדתי את הטקס, אבל משמועות מחיילים שמכירים מעט את המפקד החדש העסק הקשה רק לפנינו. אם לתאר זאת בציוריות, אפשר להגיד שהוא הולך לבצע בחפ"שים מעשה סדום, וממש לא בהסכמה. כל עוד אני אשרוד מובטחים לכם עדכונים חמים מהשטח.

בעיה נוספת היא שקצת לפני שהמפקד החדש נכנס לתפקיד, הסגן שלו התחלף. במקרה של הסגן לא מדובר בשמועות: הוא באמת מבצע בנו מעשה סדום. מלבדו הגיעו עוד כמה קצינים חדשים לבסיס, כולם בתחרות מי יותר צהוב ואידיוט מהשני. אני לא מעודד רצח או משהו בסגנון, אבל באמת שאני יכול להבין את הטעמים של סטלין לטיהורים שהוא ביצע בצבא.

זהו לפוסט זה, מקווה לשרוד כדי להמשיך ולעדכן פה.

שבת שלום.

נ.ב אם כבר בנקיונות בסיס עסקנו, יש לי שאלה: אני לא מעשן. למה אני צריך להרים סיגריות? אם מישהו רוצה לחנוק את עצמו עם סיגריות, שיבלה. יש לי שתי בקשות: הראשונה היא שיעשה את זה רחוק ממני. השנייה היא שאני לא אצטרך לדעת שהוא עישן בזמן שאני עושה עבודות רס"ר. בחיי שאם יכריחו אותי להרים עוד בדל מסריח אחד, אני מעלה באוב את סטלין שיעשה שחזורים לדבר שהוא הכי טוב בו - גם על קצינים וגל על מעשנים.