כמיטב המסורת של הבלוג בשבוע הספר העברי (למרות שזה כבר חודש הספר העברי, אבל בישראל אוהבים להתעלם מהמציאות, אז נעזוב את זה), קבלו את הספרים שאף אחד לא טרח לספר לכם עליהם:

• ריקי ואני מאת יאיר לפיד. מדברי המבקרים: "כגודל הציפייה גודל האכזבה..." "ספר שהאיש הפשוט יתקשה להתחבר אליו..." "הוא לא אמור להיות כישרון ספרותי? מה זה הזבל הזה?"
• גאווה ואיסור פרסום מאת שוטרי מחוז תל-אביב. מדברי המבקרים: "יש סיבה שהספר הזה יותר ארוך מ'הארי פוטר' ו'החטא ועונשו' ביחד?" "גם ככה הכל נהרס בגלל הספוילרים..." "כמה שוטרים צריך כדי לכתוב ספר מחורבן עם סוף קיטשי?"
• פקה פקה מאת ציפי לבני. מדברי המבקרים: "כל כך הרבה הבטחות, אבל נראה כאילו דני דנון כתב את הספר..." "לא טוב, לא רע, סתם מיותר..."
• נגייס את כולם מאת יעקב פרי. מדברי המבקרים: "הצעתי למחבר: dude, get a life..." "פורט על מיתרי הלב של הקורא באופן מושלם..." "לא משהו שלא כתבו כבר..."
• דברי פרידה מאת מחמוד אחמדינג'אד. מדברי המבקרים: "שמונה שנים חיכינו לזה, היה שווה כל רגע..." "נקווה שהספר הבא בסדרה לא ירגיש אותו דבר..." "לסגור את הספר בתחושה של סיפוק..."
• אני יודע מה עשית בקיץ האחרון מאת ברק אובמה. מדברי המבקרים: "לא יצא לפני כמה זמן ספר דומה של ג'ורג' בוש?" "אתה מרגיש שהדמויות ממש שם איתך..."

קריאה נעימה.