כידוע, דני דנון הולך להיות שגריר ישראל באו"ם. צעד אחראי בסך הכל. מה שאנשים שכחו זה שהוא משאיר אחריו תפקיד מיניסטריאלי: שר המדע, הטכנולוגיה והחלל. פירוש הדבר הוא שלמרות שמדובר במשרד מטומטם שהוא תוצאה של פיצולי התיקים שנתניהו עשה ב-2009, בליכוד הולכים להילחם על התיק עד טיפת הדם האחרונה. להלן אילוסטרציה:

משרדו של נתניהו

נתניהו: הבא בתור.

מזוז: (נכנס) שלום.

נתניהו: תזכיר לי מי אתה.

מזוז: ירון מזוז, סגן שר הפנים. אתה בטוח מזהה אותי.

נתניהו: לא ממש.

מזוז: "אנחנו עושים לכם טובה שאתם יושבים פה"? אתה בטוח זוכר.

נתניהו: אה כן, המטומטם התורן. לא יפה שנדחפת בתור לפני איתן כבל. אתה יודע, יש מסורת, שבועיים קואליציה, שבוע אופוזיציה.

מזוז: הרגשתי צורך.

נתניהו: לא משנה. באת להסביר למה אתה צריך להיות שר המדע החדש?

מזוז: כן.

נתניהו: נו?

מזוז: באמת צריך נימוק?

נתניהו: כדאי.

מזוז: איזה נימוק יש לך למינוי של דנון לתפקיד?

נתניהו: הוא האיש המוכשר לתפקיד.

מזוז: האיש הזה מגוחך.

נתניהו: לכן הוא התאים בול לתפקיד.

מזוז: ואני לא מגוחך?

נתניהו: הכל יחסי. ביחס לדני דנון אתה מופת של שלמות ואיפוק.

מזוז: תן לי הזדמנות ואני אהיה לא פחות מגוחך ממנו.

נתניהו: עשה לי טובה, אתה אפילו לא מגוחך כמו יאיר לפיד. בקשתך תישקל, אנא קרא לבא אחריך.

מזוז: (יוצא)

אקוניס: (נכנס)

נתניהו: כבר אמרתי לך, דני, זו לא מתיחה ואתה תהיה שגריר באו"ם.

אקוניס: זה אני, אופיר.

נתניהו: מה אתה רוצה?

אקוניס: להיות שר המדע.

נתניהו: אבל אתה כבר שר.

אקוניס: בלי תיק.

נתניהו: לא נכון, אתה שר במשרד התקשורת.

אקוניס: מה ההבדל?

נתניהו: שזה נשמע פחות ביזיוני.

אקוניס: נו, תן לי משהו אמיתי, בבקשה.

נתניהו: אתה רוצה משהו אמיתי ואתה בא לבקש את משרד המדע?

אקוניס: זה יותר ממה שיש לי עכשיו.

נתניהו: אני אחשוב עליך.

אקוניס: (יוצא)

גמליאל: (נכנסת)

נתניהו: גילה, את כבר שרה.

גמליאל: כן, לשוויון חברתי. אתה נתת לי את התפקיד של פולישוק. אני נראית לך מטומטמת?

נתניהו: חלילה. פשוט לא הבנתי למה שרים רוצים את המשרד המסכן הזה.

גמליאל: כי השפלת את מרבית חברי הליכוד עד עפר ככה שמשרד החלל נחשב עבורם שדרוג?

נתניהו: הגיוני. בקשתך תישקל, אנא קראי לבא אחרייך.

גמליאל: (יוצאת)

חזן: (נכנס)

נתניהו: צא מפה, אורן.

חזן: אבל למה?

נתניהו: אתה באמת שואל?

חזן: אני הכוכב החדש של הליכוד.

נתניהו: אורן, אתה חתיכת תולעת סחטנית שהגיעה לאן שהגיעה בזכות העובדה שיש לנו בפריימריז נבחרים של מחוזות ובזכות זה שהפחדתי את הציבור מערבים שנוהרים לקלפיות. אנשים שמעו עליך בזכות האבא המטומטם שלך ובזכות זה שאתה עדיין חושב שקזינו בבורגס מהווה את החופשה האולטימטיבית. צא מפה.

חזן: אני אפיל לך את הקואליציה.

נתניהו: קבל רוטציה עם אלי בן דהן על תפקיד סגן שר הביטחון ועוף לי מהעיניים.

חזן: יו, איזה מגניב לי! (יוצא)

סמוטריץ': (נכנס)

נתניהו: בצלאל, אתה אפילו לא מהליכוד.

סמוטריץ': כן, אבל אני רוצה להיות שר המדע כדי להקצות כסף למחקרים שיוכיחו שהומואים הם אנשים מגעילים ולשים אותם בהסגר.

נתניהו: אתה דפוק לגמרי, אתה יודע?

סמוטריץ': למה ככה?

נתניהו: עוף מפה.

סמוטריץ': (יוצא)

בגין: (נכנס)

נתניהו: מה קורה, בני?

בגין: בסדר.

נתניהו: אתה באמת רוצה את התיק הזה?

בגין: אני דוקטור.

נתניהו: כן, אבל זה תיק גרוע. אתה הרי התפטרת מתפקידך כשר בלי תיק.

בגין: אם כבר החזרת אותי לפוליטיקה, לפחות אל תגרום לי להרגיש שאני מבזבז את זמני.

נתניהו: אבל זה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל. זה חרטא. אתה יודע שאתה לא תתעסק כמעט בכלום.

בגין: יותר ממה שיש לי.

נתניהו: אבל אתה תבזה את עצמך.

בגין: מה עשיתי עד עכשיו?

נתניהו: נקודה טובה. אשקול זאת.

בגין: תודה. (יוצא)

דנון: (נכנס)

נתניהו: אמרתי לך, אופיר, אני אשקול את זה.

דנון: זה אני, דני.

נתניהו: אתה תהיה שגריר באו"ם, דני, ואני מבטיח לך שאתה לא תוכל לצאת מניו יורק עד שאני אסיים פה.

ושיהיה לנו בהצלחה.

אוקיי, מה?!

נתניהו, ברצינות, בוא נדבר על זה רגע: דני דנון? דני דנון?! זה האיש שהחלטת למנות לשגריר באו"ם?! דני פאקינג דנון?! הבעיה היא לא שהאיש ימני, כי זה לא הופך אותו לבלתי כשיר, אבל מה בדבר העובדה שהאיש הזה בן ארבע מבחינה מנטלית ושספק גדול אם הוא יוכל להבין שהוא אמור לייצג מדיניות שהוא לא תמיד ידגול בה? הרי רק לפני שנה פיטרת אותו מתפקידו כסגן שר הביטחון, אז אף אחד לא באמת קונה את זה שאתה סומך עליו. אז מה קרה, לעזאזל? החלטת שדני דנון שר החלל זה לא מספיק מצחיק אז החלטת לעשות משהו עוד יותר מגוחך? סתם, אני לא באמת חושב שזו הסיבה. הרי ברור לכולם שעשית את זה כי אתה לא רוצה את דני דנון בעמדת כוח שעלולה לאתגר אותך, אז הפכת אותו לפקיד בכיר ושלחת אותו לניו יורק. סך הכל הגיוני, כשמתחשבים בעובדה שאתה נחוש להראות שהמשפט הידוע של קיסינג'ר - "לישראל אין מדיניות חוץ" - קטן עליך.

אבל בואו נעזוב את השיקולים של נתניהו. אם העולם מספק חומרים כל כך טובים לסאטירה, זה יהיה חטא לא להשתמש בהם. לכן, אני גאה להציג בפניכם את נאום הבכורה של דני דנון כשגריר ישראל באו"ם:

מזכיר: גבירותיי ורבותיי, שגרירים ושגרירות, הנציג החדש של ישראל באומות המאוחדות - מר אופיר אקוניס.

דנון: אבל קוראים לי דני דנון!

מזכיר: סליחה, גבירותיי ורבותיי, אני מתנצל, חלה פה טעות. קבלו בבקשה את הנציג החדש של מדינת ישראל באומות המאוחדות - התאום של מר אופיר אקוניס.

דנון: (עולה לפודיום. נואם) גבירותיי ורבותיי, לכבוד הוא לי לעמוד על במה זו ולנאום בפניכם. בנאומי, ארצה להגיד מספר דברים. ראשית, לא קוראים לי אופיר אקוניס. לא קשה להבדיל בינינו - אני זה שיש לו שיער חום ולו יש בכלל פאה. שנית, אני רוצה לנצל את הבמה הזו כדי להגיד לכם: כולכם חבורה של אנטישמים מסריחים, שונאי ישראל, קוראים את הפרוטוקולים של זקני ציון לפני השינה ועוד תיאורים שכאלה. אין פה יוצאים מהכלל, כולכם אנטישמים מניאקים. כן, שגרירת ארצות הברית סמנתה פאוור, גם את חתיכת אנטישמית דוחה עם חצ'קונים, למרות שאת תמיד מצביעה בעדנו בכל ההחלטות החשובות. שלישית, בגלל שכולכם אנטישמים מגעילים שאני לא אוהב, אני מהיום אתחיל לחנך אתכם להיות פחות אנטישמים או לפחות פחות מגעילים. אין לי מושג עדיין איך השיעורים הללו ייראו, כי לא טרחתי להכין מערכי שיעור. לאלו מכם שתוהים למה אני כזה חסר אחריות שמבטיח שיעורים מבלי לתכנן אותם, הרי שזה נובע מכך שעד שלא התחלתי את הנאום הזה הייתי בטוח שאין סיכוי שנתניהו כזה טמבל ושהכל מתיחה. רביעית, עד שיהיו מערכי שיעור, כולכם צריכים להיות נחמדים אליי ולא להציק לי, כי ככה אמא שלי אמרה. וגם כי יש לי קלפים נדירים של "פוקימון", אז שווה להיות חבר שלי עכשיו. לפני סיום, אבקש לפנות מכאן לחברי מתחילת הדרך, אופיר אקוניס, ולומר לו: תאכל תחת! אני שגריר באו"ם ואתה סתם שר בלי תיק במשרד התקשורת שאף אחד לא יודע מה זה אומר! ולסיום סיומת, אשמח מאוד אם מישהו יוכל להסביר לי מה אני בכלל אמור לעשות פה במסגרת התפקיד הזה. תודה לכולכם.

מחר פוסט נוסף: התחרות בליכוד על התפקיד הנחשק של שר/ת המדע, הטכנולוגיה והחלל.

שיהיה לנו בהצלחה.

תגידו, בכל פעם אני אצטרך לחזור על זה? בכל פעם? אשכרה בכל פעם? בחיי ששיגעתם אותי.

מעשה שהיה כך היה: לאור הרצח במצעד הגאווה בירושלים ולציון שש שנים לרצח בבר-נוער, התקיימה בגן מאיר עצרת כנגד הלהט"בופוביה. מארגני האירוע החליטו שפוליטיקאים שירצו לנאום ייאלצו כתנאי מקדים לחתום על מסמך בו הם מתחייבים לפעול למען שוויון זכויות מלא לקהילה. נפתלי בנט וינון מגל, שניהם מהבית היהודי, רצו לנאום אך סירבו לחתום. אי לכך, הודיעו להם המארגנים שעם או בלי קשר לזה שהקהל בעצרת לא היה מרוצה מהרעיון שהם ינאמו, הם לא ינאמו כי הם לא מוכנים לחתום. שניהם טוענים עכשיו שמשתיקים אותם ואחרים טוענים שזו פגיעה בחופש הביטוי.

אז כן, יכול להיות שהמסמך הזה בעייתי ומחטיא את מטרתו, וכן, לצעוק בוז ליובל שטייניץ וגם לשמע זה שבנט אמור להגיע זה לא יפה - השתקה או פגיעה בחופש הביטוי זה לא. למה? כי כמו שכבר הסברתי כמה פעמים, חופש הביטוי לא מחייב גוף כלשהו לתת במה לכל מי שרוצה לדבר. זו תהיה השתקה אם בנט יתחיל לקבל איומים שאם הוא ידבר על הקהילה הגאה הוא יצטרך לבדוק מתחת לרכב שלו לפני שהוא מתניע, או שהמדינה תטיל עליו סנקציות אם הוא יתבטא. למנוע ממישהו במה זו לא השתקה. עם כל הכבוד, אם תרצו לא מזמינים את זהבה גלאון, שלום עכשיו לא מזמינים את ברוך מרזל ואם יהיה עכשיו כנס של הציונות הדתית הם יוכלו להחליט שלמרות ששי פירון הוא דתי וציוני הוא לא ידבר שם, בין אם בגלל שהם לא מתעניינים במה שיש לו להגיד ובין אם בגלל שהם אהבו יותר את הגרסה השמנמנה שלו. נכון, יש גם להט"בים ימניים (יעיד הדגל של התא הגאה בליכוד שהתנופף שם), אבל זכותם של המארגנים להחליט שהם לא רוצים לתת לאנשים שמתנגדים לנישואים חד-מיניים לנאום. לבנט ומגל יש כלים אחרים להתבטא באמצעותם, ואותם לא לקחו מהם.

בזמן כתיבת שורות אלו, אני גם רואה שבצלאל סמוטריץ' בוכה שההפגנה הזו הייתה "הסתה כנגד הימין". בחייאת, אתם שם בבית היהודי, תלמדו כבר מה פירוש המילה "הסתה", בסדר? אתם משתמשים בה בלי סוף ואף פעם לא באופן נכון וזה מביך. בתור מי שהיה שם, לא הייתה שם שום הסתה כנגד הימין. הייתה שם דרישה שהימין - שנמצא בשלטון, לאלו ששכחו, זוכרים שלושים מנדטים? - יפסיק לדבר כל כך יפה במצעדי גאווה ועצרות זיכרון ויעשה משהו למען הקהילה. וכן, לא יעזור, מרבית נבחרי הציבור שמתנגדים לשוויון לקהילה הגאה נמצאים בימין היהודי (היי, סמוטריץ') ובימין הערבי (היי, רע"ם-תע"ל). כמובן שזה לא כל הימין, וכמובן שגם בשמאל יש הומופובים, אבל כשזה מגיע לפוליטיקה דיי ברור למי צריך לבוא בטענות, וזה לא למי שנמצא באופוזיציה בין ארבע ל-14 שנים. יכול להיות שהיו שם קצת הכללות ודיבה, אבל הסתה לא הייתה שם.

מה שהיה שם בעיקר זה עצרת גרועה. לדעתי, לא היה צריך לתת לשום פוליטיקאי במה, מהסיבה הפשוטה שאם גם באופוזיציה וגם בקואליציה מסכימים על זה שיש פה בעיה, אז אני מבין שהם בעיקר מחרטטים אותי. הרי בקואליציה לא באמת יעשו משהו למען הקהילה כי אפילו אם בנט יתמוך עדיין ש"ס ויהדות התורה יתנגדו, והרי באופוזיציה לא באמת יצליחו להזיז משהו. בקיצור, זה נראה כמו עצרת "מי הח"כ שהקהילה הכי אוהבת?", כשזהבה גלאון מנצחת כצפוי. לעניות דעתי כהטרוסקסואל שלא מבין מהחיים שלו, היה עדיף אם היו נותנים רק לחברי הקהילה לדבר, ואם חברי הכנסת רוצים להראות תמיכה, שיהיו בקהל. במקום זה, הקטעים הבאמת מרגשים של חברי הקהילה נבלעו בין קריאות הבוז ליובל שטייניץ* (שהתמודד עם זה בבגרות מרשימה ומפתיעה, ואני מקווה להמשיך לראות את הפן הזה אצלו), מחזור הסטטוסים של יאיר לפיד והקלישאות של זהבה גלאון (שרק לפרוטוקול, אמנם לא קיבלה קריאות בוז אבל בהחלט קיבלה כמה אצבעות משולשות מאנשי התא הגאה של הליכוד). חבל, היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

בקיצור, מה שהיה עם שטייניץ, בנט ומגל זה אמנם פגיעה באפשרות לדיאלוג, ויכול להיות שזו טעות בטווח הארוך, אבל זו לא סתימת פיות, לא פגיעה בחופש הביטוי ובטח שלא הסתה. תנוחו.

*למען הסר ספק, לא הייתי מקוראי הבוז לשטייניץ או אפילו לידיעה שבנט אמור להגיע לנאום (גל אוחובסקי הודיע שהוא אמור להגיע, אחד המארגנים הודיע שבסוף הוא לא ינאם בשל הסירוב לחתום), והייתה לי הרגשה מאוד לא נוחה עם זה.