המקום של ג'וליאנה

1. ילדים מפעילים את עצמם. ברגע שיש כמה ילדים הם מתחילים לחשוב מה מעניין בסביבה ומוצאים תעסוקה גם בסביבה שלנו המבוגרים נראית משמימה.

וכך ארבעה ילדים הרימו אבנים כדי ליצור מעגל בשביל המדורה ועוד כמה ילדים השחילו (וזללו) מרשמלו על שיפוד  ואחר כך הם היו עסוקים בלהתרוצץ ולחפש עוד קצת קרשים למדורה.

2. יש אנשים שפשוט טובים בלארגן אירועי מדורה כאלה. יש גברים שזה בDNA שלהם (סליחה על האפליה המגדרית הבוטה אבל הנשים היו על האוכל והגברים על האש). הם ידעו בדיוק איך לסדר את הקרשים וידעו בדיוק מה לבקש מכל אחד להביא (חוץ ממלח לתפודים את זה כולם שכחו) וכמובן הייתה אמא שהכינה המון בצק כדי שהילדים יוכלו להכין פיתות לסאג' (כן, היה מי שהביא סאג') והייהת אמא אחרת שהכינה פיתות דקיקות במיוחד.

3. יש אנשים שלא טובים לארגן אלא בלעשות מה שאומרים להם. כל מי שביקשו ממנו לחמניות (להלן קבוצת הלחמניות) הביא לחמניות פושטיות בשקית של 6 ונחשו מי הביאה שקית גדולה של לחמניות טריות מהמכולת (10 במספר?). מיותר לציין שנתקענו עם הרבה לחמניות מיותרות.

4. הסבון ג'ל לידיים זכה לראשונה לשימוש (קניתי אותו בתקופה שכולם חששו משפעת החזירים , שתבינו כמה הוא ישן)

5. כמה שמרשמלו שרוף נראה מפתה ואכן טעים מאד, לא לאכול אותו אחרי שהתקרר כי אז הוא נדבק לשיער.

6. ילדים בגיל שש עדיין לא עושים "כיבוי צופי " למדורה. את הפיפי שלהם הם מעדיפים לעשות בדרך לאוטו.

7. עדיין מבכה את התפודים שנזנחו בין הגחלים (והחול ששפכו עליהם). תפודי מדורה זה אחד מהדברים הכי טעימים שיש בעיני אבל התפדחתי לשלוף אותם לפני שיהיה מאוחר מדי.

8. ולאמא המתוקתקת שהגיעה מאופרת ולבושה יפה (כהרגלה) למדורה ונשארה כזאת גם בסוף המדורה לאחר שכולנו ויתרנו על מעט הפאסון שהגענו איתו. איך את עושה את זה? מאיזה כוכב הגעת, נבלה!

9. כל המידע על קייטנות וחוגים לשנה הבאה מתרכז בשיחות האגביות בין האימהות תוך כדי שהן חותכות לחמניות ותוחבות אליהן נקניקיות.דילים נסגרים בין אימהות לילדי יום הולדת וכן מפגשי אחר הצהריים, חוגים וכו'.כמו כן עוברים הרבה סיפורי גבורה מסמרי שיער על בעלים בחו"ל ובמילואים שכמובן שלי אין הרבה מה לתרום לסיפורים אלה כי אני מתבכיינת כשבעלי מגרד שבוע בחו"ל. שם מדובר על מספר שבועות עד חודש ובתקופות הכי מזוויעות בשנה.

10. ומה האבות עושים? יפה, האבות על המדורה (ארבעה)כמובן עושים את כל הדברים שנראים לנו מסובכים להוציא דברים מהאש, להכניס לדברים לאש ולשמור שאף ילד לא יצלה את עצמו. , אחרים מפעילים קבוצות של ילדים שנמאס להם לשבת (כולם) ויוצרים מדורה זעירה לצליית מרשמלו בלבד (נשבעת!) וחלקם מנסים להועיל בכך שהם בודקים את שולחן הכיבוד ומעבירים את המידע החיוני במה כדאי לגעת וממה להתרחק וגם מגניבים לך נקניקיה צלויה או פיתה מעשה ידי הילד. 

11. לא זוכרת איך היו המדורות בילדותי (היינו בוגרים יותר ונטולי הורים, מחריד לחשוב על זה בהקשר של היום) אבל אני מהאימהות הבודדות של"ג בעומר עוד לא נמאס עליהן ושהן אשכרה נהנות מהקטע.