המקום של ג'וליאנה

יוני הוא חודש שדורש קצב איטי

של מין מקונדו כזאת שבה הולכים לישון צהריים

אבל מה שקורה זה בדיוק ההפך

המולה גדולה של סוף שנת הלימודים

וציפיה גדולה למדבר של יולי ולשממה של אוגוסט

והימים מתארכים ולא נגמרים גם כשהגוף רוצה שיגמרו

והמזגן הוא סלע מחלוקת במשרדים.

אנשים עם סוודרים לצד אנשים מזיעים

וההשקעה באיפור בוקר מוכיחה את עצמה כלא במיוחד משתלמת.

המרפסת זכתה להצללה

אבל עדיין מטונפת

רוצה לשטוף אותה מהזוהמה

אבל הגוף שלי אומר לי

במילים הכי פשוטות

תרגיעי

המקפיא מלא בקוביות קרח שעשויות מאבטיח מרוסק

אבל הן מחכות בסבלנות

כמין פרס של סוף היום.

היומן מתפקע מאירועים

בגדי הים תלוים לייבוש

החול עדיין חורק מתחת לאצבעות

צריכה שואב אבק חדש

נזכרת בגלים המערסלים

ודוחפים לסירוגין

לא היו מדוזות

היו ערסים

או סתם בני אדם שגזלו ממני את מרחב המחיה שלי

והשקט

רוצה קצת שקט