המסקנות שלי מהקורס:
המון המון מידע. לי זה נתן תחושת שליטה מסוימת אבל גם פחד כי יש המון פרטים קטנים שלא חושבים עליהם כמו הידיעה שיש סבירות שיגזרו אותך במספריים שם למטה (זה רודף אותי מהפגישה הראשונה). מצד שני כשאת פסימית ומחכה לגרוע מכול את יכולה להיות מופתעת לטובה. לפחות זה עזר לי לפתח ציפיות מציאותיות לגבי התקופה שאחרי הלידה.
אתמול הייתה הדרכת הנקה. זה גורם לי להבין שכמה חודשים אני אתעסק לחילופין בהחלפת חיתולים בחינת צבע הקקי ומרקמו ושכנוע העולל לינוק ממני בצורה שישארו לי שדיים אחר כך.
צריך לקחת משכנתה שניה לקניית חיתולים.
אני תוהה איפה יכאב לי יותר. למטה (תפרים) ברחם (כאבי מחזור והתכווצויות) בחזה (גודש וסדקים) או בראש (שינה של שעה בלילה)
אני מרגישה כרגע כאילו אני עומדת להכנס לכלא סורי.
מצד שני אני רואה יולדות והן סה"כ מאושרות. יש כאן איזה קסם חמקמק כזה להיות מאושרת למרות כל הנ"ל. אולי קוראים לזה תינוק. אולי קוראים לזה אינסטינקט חייתי. טוב, צריך לחכות ולראות.
לא נראה לכם שאם שרון ימות עכשיו זו תהיה איזו סגירת מעגל?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
