The Black rainbow

ואו כמה זמן><

וואלה באמת התגעגעתי לפה..

עשיתי מין הפסקה ארוכה...

כול כך הרבה דברים קרו..שכנראה לא הייתי מוכנה אליהם..

אבל תכלס טוב לי עכשיו,

אני מאושרת ,מאוהבת,מחוייכת וערבוב מטורף של רגשות

זה מין מצב של תלות וזה החיסרון היחיד בזה,

אני לא רגילה לזה..

לא רגילה להתגעגע ככה...

ולא רגילה לדופק מואץ כול כך..

בכול פעם אני רק שמה לב יותר ויותר כמה שהסוד עובד..

לקח לי אולי זמן להפנים את זה..

אבל עכשיו אני פשוט מודה לאלוהים שכניס את זה לחיים שלי.

ושבאמת שום דבר לא סתם..

להכול יש סיבה...

גם אם היא מתבררת אחרי הרבה זמן..

זאת עוד לא תקופה לחוצה של מבחנים וכול זה ..

אז יש לי זמן לשטויות שלי לזמן פנוי..

לחברים..ואני כול כך רוצה לנצל אותו לפני שאני לא אוכל לצאת מהבית..

היה טיול שנתי..

אחד הטובים באמת נהנתי..

היה לי כיף היה צחוקים וגיבוש כזה של כולם..

ומקומות יפים..

חורף.

כמה שזאת תקופה רומנטית ויפה..

ונייני

לא היה חורף שבו לא נכנסתי קצת לדיכאון..

אפילו הקל שבקלים..

על שטיויות סתם זה המזג האויר שמשפיע שאין כוח לקום..

שכרגע כשהוא לא כאן אין לי מטרה לקום בבוקר..

אין  לי יעד למהלך היום...

אני כול כך אובססיבית גאד,

אני לא סובלת את זה.