לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חלון לראש שלי


עוד אחד. ממש כמו ביאליק.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

מספר הבלוג תאריך ושעה כותרת הבלוג מצב רוח:


בכל אופן,

בשבוע שבועיים האחרונים יש לי מצבי רוח נורא מוזרים. עולים מעלה, יורדים קצת מטה.

מאז שניהלתי שיחה עם חבר שלי ביום העצמאות יש לי הרגשה כאילו משהו חלחל אלי פנימה. אני לא ארחיב על פרטי השיחה, אבל היא היתה קשורה להסתכלות על העולם, מניעים שגורמים לי לעשות דברים, חיזוקים עצמיים ושאר דברים שבסגנון.

 

אין לי מושג מה לרשום. אבל בשבילך חן - עדכון בשביל עדכון.

 

ישנתי היום 4 שעות אחה"צ וזה דפק אותי לגמרי. תמיד תמיד שאני ישן צהריים / אחה"צ / ערב אני מתעורר בהרגשה שאני עדיין ישן. לא משנה אם אני אוכל, שותה, יוצא - וואטאבר, יש לי הרגשה כאילו אני עדיין ישן וזה פשוט נוראי - המוח שלי כאילו נמצא בהיברנציה, מחכה שמישהו יעיר אותו בשביל ללכת לישון כמו שצריך.

 

היום הייתי בפיזיותרפיה לכבוד הכאבים שיש לי במפרקי שורש כף היד. כבר בסביבות שנה, שנה וחצי שאני הולך לחדר כושר עם תחבושת אלסטית מצ'וקמקת, בגלל כאבים שהמשקולות גורמות לי (האמת שזה רק בתרגיל ספציפי אחד, כי כל השאר שהכאיבו לי החלפתי בתרגילים אחרים).

אז ישבתי לי שם בפיזיותרפיה בחר"פ והמתנתי בדריכות לתורי.

על הקיר שם היה דף הסבר בנוגע לכאבי גב, והסתבר (בניגוד למה שחשבתי) שהסיבה לכאבי גב היא (כמובן) חוסר איזון, אבל החלק שהפתיע אותי היה דווקא שזה נובע משרירי גב חזקים ושרירי בטן חלשים. תמיד הייתי בטוח שאצלי זה הפוך. סביר להניח שגם בצורה ההפוכה זה יוצר לחץ על עמוד השדרה, אבל זה עדיין השאיר אותי מופתע ומהורהר.

בקיצור, הגיע תורי. מסתבר שהפיזיותרפיסט (בניגוד לכל האחרים שם) הוא בחור אתיופי צעיר, שנראה כאילו סיים את לימודי הריפוי בפיסוק שלו לפני יומיים וחצי.

אמרתי לו שכואב לי, והוא התחיל לנסות להכאיב לי בשביל לגלות איפה. אמרתי לו איפה וביקשתי שיפסיק. הוא לא הפסיק. אח"כ אמרתי לו שזה כואב לי בעיקר במאמץ, ובגלל זה למשל אני לא מסוגל לעשות שכיבות שמיכה. ברוח הרצון העז להצביע על מקור הכאב פצחתי בסט של שכיבות שמיכה, עד אשר החל כאב לבצבץ לו.

חזרתי לכסאי, התיישבתי והגשתי לסאדיסט, סליחה - לפיזיותרפיסט, את היד שלי. לקח הבחור קרם נגד דלקות, מרח עלי, ואז - בהתקף סאדיסטי של 5 דקות פשוט חפר לתוך המפרק שלי תוך כדי משפטים של "כן, זה מיד נגמר", "רק תן לי לעבור על כל השורה", "עוד רגע זה מסתיים"... כנראה שלקח לו זמן עד שהפרצוף המיוסר שלי נמאס עליו.

 

ואני שואל - אם המטרה של הטיפולים הפיזיותרפיים זה להכאיב לי - בשביל מה אני צריך אותם?! כואב לי גם ככה!

בקיצור, לא עוד. אני אתחיל לחשוב בצורה הוליסטית על הכאב שלי, אולי זה יתרפא מעצמו...

 

אגב, יש עכשיו אחלה תוכנית של מטאל ב-88FM. נרשמו כבר שירים של טול, מגהדת', מטאליקה וכו'.

 

היום קניתי דראם וניירות גלגול, מתוך ניסיון פתטי להפסיק לעשן. זה הולך על עקרון מאוד בסיסי של עצלנות אל מול התמכרות - מי ינצח את מי. האם יהיה לי כוח להשקיע בגלגול סיגריות, או שאני אתעצל ופשוט לא אעשן? המממ...

 

הבעיה היא, שאני לא יודע לגלגל :/ ומסתבר שבאינטרנט אין מדריך מצוייר / סרטון שמראה איך מגלגלים (לפחות לא מצאתי ב-2 דקות חיפוש שעשיתי) - אז קניתי קופסא רגילה, שיהיה לבנתיים :)

 

אם למישהו בא להסביר לי איך, אני במסנג'ר.... לא יוצא היום - המוח שלי בהיברנציה, זוכרים?

נכתב על ידי נ נד דב , 21/5/2007 23:32   בקטגוריות הרהורים ותהיות, סיגריות, כאב  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נ נד דב ב-24/5/2007 16:49



כינוי:  נ נד דב

בן: 43

MSN: 

תמונה




3,275
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ נד דב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ נד דב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)