לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חלון לראש שלי


עוד אחד. ממש כמו ביאליק.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שלשום (2)


זה באמת היה די מפגר לרשום אתמול (1) כשאני יודע שעד שיהיה לי כוח לרשום את אתמול (2) זה כבר יהיה שלשום.

 

בכל מקרה,

מעשה שהיה כך היה.

בכלל אין לי כוח לכתוב, כמו בדרך - אבל זה משהו כזה שפשוט צריך לעשות.... אחרת הרלוונטיות והעניין פשוט נעלמים להם.

 

ולענייננו.

 

יש לי דודה שגרה בארה"ב. פעם היא היתה באה כל שנה בקיץ לבקר אותנו. לה יש שני ילדים - בן ובת. בעצם בת ובן. הבת בת איזה 30 ומשהו, והבן בן 29.

כבר כמה שנים שהיא לא היתה פה. אחרי שסבא שלי ז"ל נפטר, היא הפסיקה לבוא, למרות שסבתא שלי שתיבדל לחיים ארוכים, עדיין פה.

השנה היא החליטה שהיא באה, ולא רק שהיא באה - גם בנדוד שלי מצטרף.

הפעם האחרונה שראיתי אותו היתה לפני משהו כמו 15 שנה, שאני הייתי בן 11 פלוס מינוס.

טוב, סבבה. באים - באים!

יום חמישי נסעתי מהצבא ישר להורים בשביל לפגוש אותם, כשהתוכנית היא שהוא יבוא אלי, ישאר לישון ומשם נסע ביחד לאח שלי לארוחת ערב.

האמת שדי חששתי מהסיפור הזה. 15 שנה... מי זה הבחור הזה שאני צריך להיתקע איתו ולבלות איתו ערב שלם...

טוב, הגעתי, היה סבבה... דודה שלי הביאה לי כל מיני מתנות....

ביקשתי שהיא תביא לי מצילת BELL לתופים, אז היא קנתה לי איזה משהו ביותר מדי כסף שנראה בערך ככה:

(אם למישהו יש מושג איך מחברים את זה למערכת בלי שיהיה לזה OVER TONE מטורף, שייצור איתי קשר.)

חוצמזה הביאה לי גם חולצה, מכנסיים, כפכפים (?!) ועוד כל מיני, שבינהם דבר מאוד טעים :)

שוקולד וחמאת בוטנים.... שילוב מנצח!!

טוב, אבל מספיק לדבר על דברים חומריים.

 

הגענו אלי, בנדודי ואני. עלינו למעלה. הוא כמובן התלהב מהבית שלי (COOL HOUSE MAN!).... האמת שכל מי שבא לפה מתאהב בבית שלי, אבל זה תמיד כיף לשמוע את זה מעוד אנשים :)

ישבנו קצת ואז לקחתי אותו לאכול סביח, כשהתכנון הוא להמשיך משם לעיר הבירה.

מסתבר שלמרות שהוא היה בארץ איזה 3 פעמים, אף אחד אף פעם לא לקח אותו לראות את ת"א וזאת הפעם הראשונה שלו. משקל כבד על הכתפיים שלי, למרות שזה דווקא די פשוט - אם הוא לא ראה כלום אף פעם, כל דבר שאני אראה לו יהיה בסדר...

אז את הסביח בפרישמן הוא אהב ומשם המשכנו לעיר הבירה. טוב האמת שבעיר הבירה אין יותר מדי מה לעשות אם אתה לא בקטע של בירות ו/או הופעות ו/או ילדות קטנות. אפילו בירות הן לא ממש חלק מהעניין, אבל ניחא.

פעם ראשונה גולדסטאר - הוא אהב. ראינו קצת הופעות, ישבנו קצת ליד הים, עוד בירה ועוד בירה והתחלתי לחשוב על ללכת.

ידידה שלי חגגה יומולדת בצ'ירס, חשבתי לעבור לשם.

בעודנו עוזבים את המתחם קיבלתי טלפון מחברים שלי שבדיוק הגיעו. אז חזרנו והצטרפנו אליהם לצפות בהופעה של ארקדי דוכין (ועוד 2 בירות). אני כבר הייתי קצת שיכור בשלב הזה. (פגשתי עוד כל מיני אנשים שם, אבל זה לא באמת מעניין)

בנדוד שלי הסתבר שאחלה בנאדם! תמיד שמעתי עליו מסיפורים של דודה שלי, והתמונה שהיתה לי בראש היא קצת של חננה כזה.... טוב, i should have known...

באמצע ארקדי התחיל לשעמם אז התחפפנו (בדרך עצרנו לשיר וחצי של בצפר... אף פעם לא ראיתי אותם בהופעה) לצ'ירס.

בצ'ירס היה ממש מוזר.

ממול ישבה לילו, כפרה עליה.

לא רחוק ממני, והרבה פעמים ממש (ממש) קרוב אלי היתה ידידה שלי עם היומולדת.

בשלב הזה, כשכבר היינו על ליטר וחצי בירה, הזמנו עוד חצי טובורג, שמסתבר שגם אותה הוא לא טעם אף פעם (ובהמשך עוד שניים).

(עשיתי עכשיו הפסקת כתיבה בשביל ללכת להביא סיגריה בשקל מהסופר. מאז התחלתי להפסיק לעשן אני לא קונה יותר קופסאות - וזה ממש עוזר להפחית בכמות.... בערך בחמישית)

בצ'ירס ממש נהננו. מסתבר שבנדוד שלי אוהב את המוזיקה שם, ושנינו היינו שיכורים.

ידיד של ללי צילם אותנו (ללי - אני רוצה את התמונות!! אני גם אשלח לו אותן)

ידידה שלי עם היומולדת באה והתחילה לגעת בי.... בבוקר היא שלחה לי SMS שהיא מצטערת על זה שהיא היתה שיכורה וחרמנית.... טוב, גם אני הייתי שיכור :)

אבל הקטע הכי הזוי היה זה שאני יושב שיכור וחולק שאכטות מהסיגריה עם בנדוד שלי שלא ראיתי 15 שנה!! ולמרות שהוא מבין עברית אנחנו יושבים ומקשקשים שם באנגלית, מתופפים על הבאר, שרים את השירים וצוחקים... הזוי ברמות! כ"כ נהניתי!!

 

היה עוד משהו מוזר בערב הזה.

הוא אמר לי שהבחורה שיושבת לידי יפה וש-you should try and talk to her.

אז וואלה, ביקשתי סיגריה, הערתי איזה הערה אח"כ והיא התחילה לדבר איתנו.

מסתבר שהיא מכירה אותי.

"אני נדב"

"אני יודעת. אני שני."

בשלב הזה הייתי קצת המום. זאת מישהי שאני מדבר איתה באיי סי קיו ומסנג'ר כבר איזה שנתיים ובחיים לא נפגשנו.

מוזר לאללה.

 

בסופו של דבר, מהפחד שלא יהיה לנו על מה לדבר יצא שבילינו ביחד מ-8 בערב עד 4:30 בבוקר, שיכורים ושמחים :)

למחרת הלכנו לים, שזה גם היה נחמד.

שמתי לב שהרבה מאוד משפטים שאני אומר באנגלית יוצאים עם משמעות כפולה ומוזרה... במיוחד בהקשר של הים... למשל:

hey - see the sea? או שרציתי לפתוח את הסדין ים שלי אז אמרתי let's open the sheet on the beach!

משעשע. לפחות אותנו...

מחר אני הולך עם בנדוד שלי, אח שלי ומשפחתו למימדיון.

לקחתי חופש ראשון ושני... צריך להכין כל מיני דברים לתאילנד.

חוצמזה קניתי בשעה טובה מצלמה. (תתחדש) תודה!!

 

אני אמור ללכת לקחת אותה באיסוף עצמי ביום רביעי.

 

עוד 10 ימים! תאילנד!

 

טוב, אני זז להתקלח ולישון.

שבוע טוב לכולם :)

 

2,161

נכתב על ידי נ נד דב , 18/8/2007 23:59   בקטגוריות ים, אופטימי, הרהורים ותהיות  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מחודשת:) ב-3/10/2007 15:40
 



בבואה (או בעצם, בבועה)


בואו נסגור על בבואה של הבועה.

ברקע - Paranoid Android המצויין. זה לא אני, זה הוינאמפ שלי. יש לו טעם מצויין במוזיקה.

 

אגב מוזיקה וטעם מצויין,

יש הרכב ישראלי של איש אחד בשם My Second Surprise, שכבר המלצתי על שיר שלו בעבר

(Perfect Cure), והיום אני רוצה להגדיל ולהביא לינק שבו אפשר להוריד את כל האלבום שלו בחינם. מומלץ בחום. מה איכפת לכם? זה חינם! קמצנים...

 

*עריכה - עכשיו מצאתי ב-YNET את הכתבה הבאה. מי יתן - הלוואי אמן. רק שזה יהיה אחרי שאני חוזר מחו"ל (ראיתי פעם הופעה שלהם בטורקיה והיה ע-נ-ק!)

 


זה היה קו מפריד.

ועכשיו עוד אחד.


 

הזמן האחרון נושא איתו כל מיני סיטואציות הזויות....

בפאב שהייתי בו שבוע שעבר ("בנון") שני קוקסינלים באו והתחילו איתנו ואחרי שהם (הן) הלכו, יניב גרין הופיע ולחץ לנו את היד.

השבוע שהלכתי לקנות בורקס עמיקם לארוחת ערב ("תעשה לי בורקס גבינה עם ביצה ורטבים") אז פגשתי איזה קומיקאי מהתוכנית של ליאור שליין שעשה שם איזה קטע כאילו הוא צלם שמתפטר בשידור ותהיתי עם עצמי אם זה היה מבויים או לא.

"תגיד זה אמיתי או לא", שאלתי. "על מה אנחנו מדברים?" ענה לי במבט קצת מופתע ומפוחד. "הקטע בליאור שליין!" עניתי... כאילו דההה. ועכשיו אני יודע. אחרי יומיים ראיתי אותו שוב מתחת לבית שלי...

יום חמישי היה לי המבחן השני והאחרון, ואחה"צ הייתי בחוף הפירצה עם אנשים. לפתע ראינו התקהלות של אנשים ליד המים וראינו שצב ים ענק נסחף אל החוף. הוא היה מת והסריח את כל החוף (עד שבא טרקטור ולקח אותו), אבל זה עדיין היה משהו שלא רואים כל יום.

 


 

הטיסה שלי לתאילנד אושרה ע"י הגורמים הצבאיים הנדרשים, ועכשיו חודש וחצי (שישה שבועות ו-4 ימים ליתר דיוק) מפרידים ביני ובין טיסת אלעל לבנגקוק...

מסתבר שבת דודה שלי, שאני לא בקשר איתה, נוסעת יום לפני.

בכלל, הרבה חברים שלי נוסעים עכשיו. חבר אחד וחברה שלו נסעו לקמבודיה, לאוס, ויאטנם ותאילנד. שני חברים אחרים נוסעים להודו ועוד חבר אחד נוסע לדרום אמריקה. בהחלט תקופה מצויינת לטיולים וחיפוש עצמי במזרח.

רק חבל שאנחנו נוחתים ביום חמישי כשביום ראשון יש צבא ואוניברסיטה. זאת תהיה נחיתה קשה..... :/

אבל, עוד חזון למועד.

 


 

דיברתי עם הבחורה סופסוף על הקטע ביננו. אמרתי לה שאני לא רוצה שומדבר רציני היות ואני נוסע לחו"ל עוד חודש וחצי ואני רוצה לסוע במצב משוחרר וחופשי הכי שאפשר. משום מה היא קיבלה את זה ואמרה שהיא רוצה להמשיך.

עכשיו היא יצאה לתגלית ("עכשיו" זה יום רביעי האחרון) ואתמול היא אמרה לי שהם מאריכים את השהות שלהם עם התיירים ב-10 ימים, ככה שהיא תחזור רק ביום חמישי הבא.

אני איחלתי לה בהצלחה ושתשתמש באמצעי מניעה. משום מה היא חיה בסרט שהיא לא הולכת לשכב עם אף אחד, למרות שהמטרה הלא רשמית של תגלית זה לשכב עם חיילי וחיילות צה"ל... מעניין אותי אם היא עשתה את זה כבר, ועוד יותר מעניין אותי אם היא תספר לי על זה. בדיוק אתמול מישהו שחזר מתגלית השבוע אמר ש-50% מהזמן זה רק זיונים שם.

מה שבטוח זה שאני לא חושב שאני אמשיך לשכב איתה אחרי. יש לי מין דפיקה כזאת במוח... יזיזה יזיזה, אבל את לא צריכה להיות מזרן!

 


ס'עמק, שפכתי פה קולה על השולחן והמקלדת.

אגב שטויות שעשיתי היום - כיבסתי את המדים עם הדיסק און קי שלי בכיס של החולצה.....


טוב, נראה לי שזהו להפעם.

אבל אני עוד אחזור!!! מו הא הא הא.......

 

2039

נכתב על ידי נ נד דב , 14/7/2007 13:02   בקטגוריות הרהורים ותהיות, ים  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סנופניקית:]] ב-23/7/2007 16:53
 



בוא אלינו אלינו


אלינו לים!

 

כן כן, היום - הייתי בים. בפעם הראשונה לעונה, ועוד עם מדים.

היה לי איזה יום עיון בחברה בהרצליה, שנגמר אחרי ארוחת צהריים... עכשיו היתה הדילמה אם לסוע לצריפין (עם האוטו שלי - 6.10 ש"ח לליטר דלק!), או ללכת עם חברים לחוף הפירצה. כמובן שהדילמה הזאת היא רק לצורך הצגת הסיטאוציה - אבל חסרת בשר לחלוטין. שמתי פעמי לים.

הגענו לים בשעת צהריים לוהטת, עם מדים (טוב, חצי א'), בלי מים ובלי קרם הגנה. למזלי - מים היו, לרוע מזלי - קרם הגנה לא. קצת ישבנו וקשקשנו, קצת שיחקנו פריזבי עם אנשי חוף אחרים, ואז עוד קצת ישבנו וקשקשנו.

עכשיו אני נראה כמו עגניה אדומה ומבושלת היטב.

הבאסה היא שגם הקעקוע שיש לי על הגב השתזף, עם כמה שניסיתי לא לחשוף אותו :(

 

עכשיו אני מתקשקש עם המחשב החדש דנדש שלי - מעבד Intel Core2Duo 6300, ג'יגה זכרון, 250 ג'יגה הרדיסק (בשביל כל הפורנו, אלא מה) ועוד כל מיני דברים שצורכים חשמל ומפזרים חום לסביבה. במבחן  המציאות - יתרונות אל מול המחשב הישן - הפריסל עובד באותה מהירות :/

 

תיקנתי לחבר שלי עכשיו את הראוטר בבית - סופסוף אני מבין שיש תמורה לשירות שלי בחיל התקשוב! אני יודע לעשות דברים כאלה (אם כי אין לי מושג בזה, הכל ניחושים מושכלים)... אבל עדיין - קיבלתי חיבוק אוהב ממנו, ישר על העור האדום והחשוף שלי...

 

ורק דבר אחרון - אופניים בת"א זה תענוג!!!

 

בתקווה שמחר לא יירד גשם ותוכלו לראות אותי ממנגל במרץ בפארק הירקון. לחיים!

 

*** עריכה מאוחרת - העל האש בוטל עקב מזג האויר. חוצמזה קבעתי להיפגש עם ידידה שלי שלא ראיתי מלא זמן וגרה 5 מ' ממני, ונרדמתי :/

 

נכתב על ידי נ נד דב , 9/5/2007 22:07   בקטגוריות מחשבים, ים, אופניים, צבא  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נ נד דב ב-16/5/2007 00:35
 



כינוי:  נ נד דב

בן: 43

MSN: 

תמונה




3,275
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנ נד דב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נ נד דב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)