בחירת הכותרת זה הקטע הכי קשה - בעיקר בגלל שאין לי אף פעם מושג מה אני הולך לכתוב, ואני לא רוצה לבחור כותרת בדיעבד. יכול להיות שזה נכון יותר מבחינה ספרותית / חיבורית / מקצוע הומני אחר, אבל זה לוקה ביושר פנימי.
אם הכותרת באה קודם - שתכתב קודם!
חוצמזה שככה יש לי את האפשרות לתת דרור לדבר הראשון האינפנטילי שעולה לי בראש... כפי שניתן לראות.
טוב זהו. החיים די משעממים.
אני רואה צבעים - הם לא רואים אותי
ספרתי עד שלוש - הגעתי לעשרים
אני שקופה - אני רואה רחוק
לא ישאר לי כלום
שומעת רעשים - הם מחפשים אותי
לא רוצה - לא רוצה לרדת
אני שקופה - אני רואה רחוק
כל הנעורים נושבים במרפסת - פוחדת
(ג'ירפות / מרפסת)
אתמול הייית בהופעה של הג'ירפות בבארבי ת"א. משום מה הקלידנית שלהם לא היתה, והיא איזה מישהו מחליף... אולי בגלל זה הם לא עשו את השיר המצויין הזה :/
טוב, אני מתחיל להתתפזר פה - כותב ומוחק, מוחק וכותב.
האמת שבאמת אין משהו ששווה להזכיר אותו (אמר ומתחיל לחפור)
יש בחורה - אז יש סקס - למרות שגם זה מתחיל להיגמר, וטוב שכך.
זה לא עושה לה טוב, ואני לא ממש מתעניין בה... אז חבל.
יש קצת מה לעשות בצבא, אבל ביחד עם כל הביזיון שהולך שם, אני לא ממש מתרגש מזה. יושב לי בסבבה שלי, קורא קצת, כותב קצת והולך הביתה. הצבא הזה הוא לא מה שנותן לי את האור בחיים - אפילו להיפך.
קיבלתי ציונים משני המבחנים שעשיתי - סטטיסטיקה - 88, התנהגות ארגונית - 86. האמת שדי התאכזבתי, בעיקר בגלל שהיו לי רק שני מבחנים, והשקעתי בהם - וזה לא פייר. טוב, רק סמסטר ראשון.... אולי בסמסטר הבא זה ישתפר אחרי שאני יותר אכנס לראש של לימודים.
התחלתי להפחית בכמות של הסיגריות שאני מעשן - ירדתי מכמעט חבילה ליום ל-3... מה שגרם לי להתחיל להשתעל כמו בן 80.... יאללה שיערות קטנות בריאה - תעשו את מה שאתן צריכות! בא לי סיגריה (לא באמת, זה סתם בשביל אירוניה בשקל).
ביום ראשון הקרוב אני הולך לראות את הסרט של הסימפסונים ב-VIP של הסינמה סיטי. אני כ"כ, אבל כ"כ אוהב אותם שמתחילת השנה אני כבר מחכה לראות את הסרט... יום ראשון - בסביבות חצות הליל - אתה תהיה שלי!!! מו הא הא הא הא!!!
יום חמישי היתה יומולדת לחבר שלי, שאני נוסע איתו לתאילנד. הוא נורא אוהב את ג'אסטין טימברלייק (הפסקה - 2 דקות - תפסיקו לצחוק). משום מה כל מי שסיפרתי לו על זה חשב שזה מוזר / מגוחך / מעפן. מה רע בג'סטין? יש לו שירים לא רעים, והוא עושה דברים ממש משעשעים. ולראיה הקישור הבא. באמת מומלץ - תסתכלו!
בכל אופן, פעם שהייתי באילת אמרתי לו שחיפשתי לו חולצה של ג'סטין, סתם בשביל הבדיחה. הוא דווקא חשב שזה רעיון לא רע ואמר לי שאם אני קונה לו, הוא לובש אותה.
מפה לשם, חיפשתי בכל החנויות שראיתי וכולם חשבו שזה תמוה שאני מחפש דבר כזה בכלל.
משום מה, חולצות של Nightwish, Pantera, Blink 182 זה דבר מאוד טריוויאלי, אבל ג'סטין - שקהל המעריצים/ות שלו גדול פי כמה (אני משער) - זה סוג של בדיחה.
אניווי, לכבוד היומולדת שלו עשיתי לו חולצה של ג'סטין. עכשיו תגידו לי אתם אם זאת לא אומנות!
מי רוצה חולצה של ג'סטין, אה??? (הזמנות - בצירוף מידה, צבע וצ'ק ע"ס 100 ש"ח + מע"מ)
(על האיכות הגרועה אחראית הוובקאם שלי)
אגב מצלמות - יש פה מישהו שמבין במצלמה דיגיטלית? אני רוצה לקנות מצלמה לקחת לתאילנד ואני לא מצליח להחליט איזה! יש כ"כ הרבה!
טוב, לדעתי עד כאן להפעם. האמת שנמאס לי, אני רוצה ללכת לחדר כושר, ואני עוד אמור להיפגש עם ידידה שלי היום. יום חמישי היא שלחה לי SMS "אתה יודע שאני טסה עוד חודש לחו"ל, נכון?".... יופי יופי. טסה לעבוד בחו"ל עם כרטיס פתוח. לא שאני נפגש איתה יותר מדי (האמת שפעם היא רצתה שנהיה ביחד. טוב, כמו כולן. אבל אני לא רציתי), אבל עדיין - זה יהיה מוזר אם היא תעלם. בחורה על הכיף-כיפאק!!! (אמר ונתן נעימה באקורדיון).
אקורדיון (בעברית: מַפּוּחוֹן) הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המפוח. האקורדיון מורכב ממפוח המחובר לשתי מסגרות מלבניות; הצליל מופק על-ידי מתיחת או כיווץ המפוח על ידי הנגן. זרם האוויר שנוצר בעת הפעלת המפוח מרטיט לשוניות מתכת המפיקות את הצליל (הלשוניות מקובעות בקצה אחד וחופשיות בקצה השני, כמו סרגל המוחזק בקצה שולחן כך שחלקו באוויר).
לאקורדיון קבוצת כפתורים (מקלדת) בכל צד. בסוג המוכר ביותר של אקורדיונים, הכפתורים באחד הצדדים נראים כמקלדת פסנתר.
אדם בשם סיריל דמיאן (Cyril Demian) רשם פטנט על האקורדיון הראשון בשנת 1829 בוינה, אם כי מכשיר דומה הומצא בברלין עוד בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-19.
(מתוך התנ"ך החדש - ויקיפדיה)
עכשיו, אחרי שהשכלנו ללמוד כמה כשרוני ג'סטין, כמה כשרוני אני, וכמה ויקיפדיה תורמת להשכלת ההמונים - אפשר להמשיך בשגרת יומנו.
שבת שלום, קוראים אדוקים שלי! (טוב יאללה - להתפזר! אין שומדבר לראות!)
2080
בבלוג זה
בכל הבלוגים
