טוב..אז היום יש שלג בירושלים..משמע כל עם ישראל מצא תירוץ למה לא ללכת לבצפר:)

וגם אני לא הלכתי לבצפר..(אחרי התייעצות מעמיקה עם אורי..)

בכל אופן רציתי לאמר תודה לאלו שהגיבו למטה..באמת..היה חשוב לי..לפעמים אתה רק רוצה לשמוע(או לקרוא במקרה הזה) את הדברים כדי לדעת שהם נכונים..

טוב..למי שתהה עד היום למה אני לא הגבתי לתגובות זה היה מסיבה מאוד פשוטה...שאז מספר התגובות היה עולה והייתי חש מקובל P:...בכל אופן..אני חושב שאני אתחיל להגיב לתגובות מה אתם אומרים?

אז איפה היינו...תודה..לאנשים האלו שכל כך יקרים לי..וכנראה שאני גם יקר להם..

יש לי בקשה אל הקוראים בבלוגי הצנוע..

בבקשה..באמת בכל לשון של בקשה..אל תגיבו ב"ללא שם" פשוט אל..זה מחרפן אותי..ומעכשיו תגובות בללא שם ימחקו...

אני שונא להתחיל לחשוב מי זה יכול להיות...עדיף שלא תגיבו ולא תגיבו בעילום שם..

זה מעצבן אותי..זה מחרפן אותי..כי כלכך אכפת לי..אז אם אני באמת חשוב לכם כמו שאתם אומרים..תתחשבו בזה..

מה עוד אפשר לכתוב בבלוג חסר הטעם הזה...

הו כן..

קריירת השירה שלי מתחילה רשמית...אני מתחיל לשיר יותר במגמת מוזיקה..ונקווה לטוב אה?.. יהיה קונצרט עוד חודש.. ואני מקווה שהוא יהיה טוב ושאנשים יאהבו את איך שאני שר..תאחלו לי בהצלחה אה?..

בשישי שבת הייתי אצל מתן הבן דוד הכי הכי בעולםם..אחח כמה אני אוהב אותו..היה לו יומולדת.. ואמרתי לו מזל טוב איזה מיליון פעם...אז אני אחסוך את המזל טוב פה..

היה כיף!..ואז בדרך חזרה הייתה לי את הנסיעה הכי הזויה בעולם...(או לפחות לא בדיוק רגילה..)

חיכינו לאוטובוס אני ובת דודה שלי(אחות של מתן) וכשהוא הגיע ירדתי מהאוטו והתכוונתי לעלות לאוטובוס...

כנראה שהוא התמלא לכן הנהג החליט שהוא לא מעלה יותר ומתחיל לנסוע..כשבטעות נפל תיק כשהוא סגר את תא המטען..

הוא החל ליסוע ואז כולם צעקו לו שנפל תיק אז הוא עצר ופתח את תא המטען ואת הדלתות ואחת מאלו שחיכתה איתי לאוטובוס (וגם לא הבינה למה הוא מתחיל לסוע בלי להעלות אותנו) צעקה לו...אפשר לעלות מאחורה ואני אשלם אח"כ?

אז הוא אמר שכן..ועלינו..

עכשיו..היא יותר נמוכה ממני ונראית בגיל שלי..אבל מסתבר שהיא בצבא..ומבקרת חברה שלה..וזה הכי הטריף אותי באוטובוס..

בסופו של דבר מצאתי מקום לשבת (אחרי שחלקתי כיסא איתה..חמודהP:) והתחלתי להתכונן למתמטיקה..(להתכונן למתמטיקה באוטובוס זה אחד הדברים..חחח..

אממ..אח"כ עלו בנות ועמדו לידי כי לא היה מקום..וככה דיברנו וזה...ושוב..שירות לאומי..

מה דפוק במדינה הזו..למה כולן נראות בגיל 16-17??...בכל אופן המשכתי לפתור עד שנתקעתי בתרגיל...התקשרתי לחן לעזרה..

והוא לא הצליח לעזור לי כלכך ועד אז כבר הגענו למרכזית ירושלים..

לפתע זו שישבה לידי שלא החלפנו מילה כל הנסיעה טופחת לי על הכתף אז הנחתי שהיא רוצה שארד כדי שהיא תוכל לצאת...אז אמרתי "כןכן אני יורד רק רגע" אז היא אומרת לי..."לא, פשוט דילגת על משהו בתרגיל..אם תרצה כשנרד אני אסביר לך"

וככה ירדנו והיא הסבירה לי ב5 דקות מה הייתי צריך לעשות ולמה לא הצלחתי..ואז היא הלכה..

הדבר הזה חיזק משהו שהאמנתי בו עוד הרבה לפני כן...

הגורל..מפגיש אותנו עם אנשים על מנת שנלמד מהם דברים...לקחת קצת מכל אחד (לא פיזית כן? עוד תגידו שאני גנב..).. כל אדם שיוצא לך לבוא במגע איתו יכול ללמד אותך משהו חדש..אפילו אם זה לכמה שניות..הוא יכול לשנות את העולם שלך (טוב לא עד כדי כך אבל הבנתם את הרמז..)

כל יום אפשר ללמוד משהו חדש מהמקום שהכי פחות ציפית ממנו...ולפעמים האנשים שיכולים לשנות את מה שאתה חושב אלו אנשים שאתה בקושי מכיר..

זה שווה מחשבה לא?

טוב נו אתם בטח הפסקתם לקרוא בפסקה הראשונה..אבל הנה תמונות של הערפל משבוע שעבר=]

עד כאן העדכון..תגיבו..אוהב את כולכם=]

רני