"בני, בשעה שנולדת בכית, ואילו העולם היה מאושר.

חייה את חייך באופן שביום מותך יבכה העולם, ואילו אתה תהיה מאושר".

אנחנו חיים בעידן שבו נשכחה משמעות החיים.

אין לנו קושי לשלוח אדם לירח, אבל אנחנו מתקשים לחצות את הרחוב כדי לקבל את פניו של שכן חדש. אנחנו יודעים לשגר טיל לצדו האחר של כדור הארץ בדייקנות מושלמת, אבל מתקשים להגיע בזמן לפגישה. יש לנו דואר אלקטרוני, מכשירי פקס וטלפונים דיגיטליים כדי שנוכל להשאר בקשר, אך אנחנו חיים בזמנים שבהם הנתק בין בני האדם גדול משהיה מעודו. איבדנו את הקשר לא רק זה עם זה, אלא עם עצם הפן האנושי שלנו. איבדנו את את הקשר עם מטרתנו.

הדברים החשובים ביותר נעלמים מעינינו.

ולכן בעודכם מתחילים לקרוא חלקים נבחרים

תגידו, מי יבכה כשתמותו?

על חייהם של כמה בני אדם תשפיעו כל עוד אתם חיים על פני האדמה?

עליכם להפסיק לצפות שאחרים יחוללו בשבילכם את השינויים שאתם חפצים בהם,

כפי שאמר מהטמה גנדי: "היה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך יותר מכול."

על ערש דווי הרהר הסופר אלדוס הקסלי במה שלמד כל חייו, ואז סיכם את זה בשבע מילים: "בואו נהיה טובים יותר זה כלפי זה." לעיתים קרובות מידי אנחנו מאמינים כי כדי להגשים את החיים הגשמה של ממש עלינו לעשות מעשה כביר או מבצע גבורה. אין דבר רחוק יותר מן האמת. חיים בעלי משמעות מורכבים מכמה וכמה פעולות יומיומייותשל הגינות ושל טוב לב שבאופן אירוני מסתכמות במרוצת חיינו במשהו שהוא גדול באמת. כל אחד המופיע בחייכם יכול ללמד אתכם שיעור ולספר לכם סיפור.

יום אחד, כפי שמסופר בסיפור ישן, הובל בכיסא גלגלים לחדר בבית החולים אדם שחלה במחלה קשה. בחדר, סמוך לחלון, כבר שכב חולה אחד. כאשר היו השניים לידידים נהג החולה ששכב ליד החלון להביט החוצה ולענג את שותפו לחדר, שהיה רתוק למיטתו, בתיאורים מלאי חיים של העולם בחוץ. היו ימים שבהם היה מתאר את יופיים של העצים בגינה שמול בית החולים, וכיצד העלים מרקדים ברוח. והיו ימים שבהם היה משעשע את ידידו בתיאורים מפורטים של הדברים שעשו אנשים בעשה שחלפו ליד בית החולים, תחילה הביע החולה הרתוק למיטתו עניין, ואולם בחלוף הזמן נעשה מתוסכל, משום שלא יכל לראות את המראות המופלאים שתיאר ידידו. אחרי זמן מה הפסיק לחבב אותו, ולבסוף החל לשנוא אותו בלהט. לילה אחד, בעת התקפת שיעול קשה במיוחד, הפסיק החולה ששכב ליד החלון לנשום. החולה האחר, במקום לצלצל בפעמון ולקרוא לעזרה, העדיף לא לעשות דבר. בבוקר למחרת נקבע מותו של החולה שהעניק לידידו אושר רב כל כך בשעה שתיאר את המראות שמחוץ לחלון, וצוות בית החולים הוציא אותו מהחדר על מיטת גלגלים. החולה האחר הזדרז לבקש שיציבו את מיטתו סמוך לחלון, והאחות התורנית נענתה לבקשה. אבל כאשר התבונן החולה מבעד לחלון גילה דבר שהעביר רעד בגופו: החלון פנה אל עבר קיר לבנים חשוף. חברו לחדר בדה את כל המראות הנהדרים שתיאר, מחווה של אהבה שנועדה לגרום לעולמו של ידידו להיות קצת יותר נעים בימים קשים. הוא פעל מתוך אהבה נטולת אנוכיות.

כדי לחיות חיים מאושרים יותר, ומלאי סיפוק, עלינו לבחון את זווית הראיה שלנו ולשנותה כאשר אנחנו נקלעים לנסיבות קשות, ולשאול את עצמינו בכל פעם מחדש, "האם יש דרך נבונה יותר, נאורה יותר, להתבונן במצב הזה, שלכאורה נראה שלילי?"

סטיבן הוקינג אמר כי אנחנו חיים בכוכב לכת זניח, במערכת שמש שגודלה ממוצע מאד, הנמצאת בשוליים של גלקסיה אחת מתוך מאה אלף מליוני גלקסיות. האם אין זו אמירה העשויה לשנות את זווית הראיה? בהתחשב במידע הזה, האם בעיותיכם אכן גדולות כל כך? האם הקשיים שהתנסיתם בהם והאתגרים שייתכן שתתמודדו איתם כעת אכן רציניים כפי שהם נראים לכם?

אנחנו חיים על פני כוכב הלכת הזה זמן קצר בלבד. בראייה כוללת, חיינו אינם אלא כתמים זעירים על יריעת הציור של הנצח. מצאו אפוא את החוכמה להנות מן המסע ולהתענג בדרך.

הדבר המשותף לכל מי שחיים חיים מוצלחים ובעלי משמעות הוא משמעת עצמית. משמעת עצמית מאפשרת לכם לעשות את כל הדברים שבעמקי ליבכם אתם יודעים שעליכם לעשות, אבל לעולם אין לכם חשק. בהעדר משמעת עצמית, לעולם לא תציבו לעצמכם יעדים ברורים, לא תנהלו את זמנכם ביעילות, לא תנהגו כראוי באחרים, לא תחזיקו מעמד בזמנים קשים, לא תדאגו לבריאותכם ולא תחשבו מחשבות חיוביות. ככל שתתייחסו אל עצמכם ביתר קפדנות, כך יתייחסו אליכם החיים ביתר קלות. איכות חייכם נמדדת בסופו של דבר על פי איכות הבחירות וההחלטות שלכם, החל במקצוע ובקריירה שאתם בוחרים וכלה בספרים שאתם קוראים, השעה שבה אתם מתעוררים בבוקר והמחשבות החולפות במוחכם בשעות היום. כאשר אתם מתרגלים בעקביות את כוח הרצון שלכם באמצעות קבלת ההחלטות שאתם יודעים שהן ההחלטות הנכונות (ולא דווקא הקלות) אתם שבים לשלוט בחייכם. אנשים מועילים, החיים מלאי סיפוק, אינם מכלים את זמנם בעשיית הדברים הקלים והנוחים ביותר. יש להם אומץ להאזין ללבם ולעשות את הדבר הנבון. ההרגל הזה הוא המייחד אותם. "האנשים המצליחים רגילים לעשות את הדברים שאנשים שנכשלים אינם אוהבים לעשות."

ניהול יומן אישי הוא אחת היוזמות הברוכות ביותר לקידום הצמיחה האישית שלכם. העלאת חוויותיכם היומיומיות והלקחים שהפקתם מהן תגרום לכם שתחכימו מדי יום ביומו. כך תפתחו מודעות עצמית ותעשו פחות שגיאות. ניהול יומן גם יסייע לכם להבהיר את כוונותיכם, באופן שתוכלו להתמקד בדברים החשובים באמת. כתיבה ביומן מקנה לכם הזדמנות לשוחח עם עצמכם שיחות אישיות באופן קבוע, רק אתם עם עצמכם.

אנחנו חיים בעולם של הפרת הבטחות. אנחנו חיים בעידן שבו אנשים אינם מתייחסים בכובד ראש למילים שהם מוציאים מפיהם. אמירת הדברים שאיננו מתכוונים אליהם ממש נהפכת להרגל כאשר אנחנו עושים זאת זמן רב. הבעיה האמיתית היא שכאשר אינכם מקיימים את הבטחותיכם אתם גורעים מאמינותכם. כאשר אתם  גורעים מאמינותכם אתם מחבלים באמון שנותנים בכם והורסים את קשרי האמון שבניתם. והרס קשרי האמון גורם בסופו של דבר לשרשרת ארוכה של מערכות יחסים הרוסות. כדי לנקוט גישה של אמירת אמת התחילו לעקוב אחרי כמות אי האמיתות הקטנות היוצאות מפיכם במרוצת שבוע. כל אימת שאתם נמנעים מלעשות את הדבר הנכון, אתם מזינים את ההרגל לעשות את הדבר הלא נכון. כאשר אתם מבטיחים למישהו שתעשו דבר מה, עשו אותו. היו נאמנים למילתכם במקום "לדבר הרבה ולא לעשות דבר".

אמשיך בקרוב.

הייתי שמחה להיות עכשיו במיטה מול הטלויזיה, כשבטלויזיה מושדר הטופ מודל או פלורנטין, גם החבר'ה הטובים זה טוב, עלי הפוך, בין הרגליים ספר, כוס תה עם נענע ביד, סיגריה ביד השנייה, המאפרה מונחת לידי, וקולות מוזיקה נשמעים מהרמקולים של המחשב.

אני לא חוזרת לכפר סבא בזמן הקרוב.

נתראה בחנוכה.