אף אחד לא משתווה אליו,
הוא הכי יפה.
אני לא ארצה אף אחד...כי אני שקועה רק בו.
ויצאתי לכמה דייטים עם אחר...וניסיתי לנסות משהו...כי חשבתי שהוא אדיש אליי...ואז הוא התחיל להגיד לי שהוא יכול לאהוב אותי...וזה הלחיץ אותי. האחר...באמת היה אחר. הוא לא היה הוא.
ובכל מקרה, אני שונאת מחוייבות.
זה לא משנה מה...
אני לא ארצה אותך או אותך...או אותך...כי אתה מעוניין בי. איזה אתגר יש לי בזה?
אבל אתה לא...דמת. אתה פשוט לא.
למה את לא נותנת לאף אחד לקחת את הלב שלך לסיבוב בשחקים...
למה את לא רוצה לאהוב באופן הדדי!?
למה אם הוא יירצה אותך, זה ייפסול אותו.
למה הוא שונה?
מה דפוק אצלך?
הרי זה חולני, הזוי ובלתי הגיוני...את מבינה את זה?!?
תרחיקי אותו ממך...תרחיקי...
למה אני לא מרחיקה אותו ממני?
למה הוא לא יכול לתת לי מקום בלב שלו...?
זה לא כואב. אני פשוט מפחדת להודות בזה. בזה...שאני אוהבת אותו...ולא יכולה לשנוא אותו. פשוט לא יכולה.
אני מצטערת שהכרתי אותך. מצטערת.
מצטערת שהעיינים שלך עמוקות ואומרות הכל...
והמבט שלך הוא בכלל ממיס.
רעידות בכל הגוף כשאתה מתקרב.
אני צריכה באותו רגע להיות הכי יפה, רגישה ומבינה...
אבל לא משנה כמה אני אשתדל...אתה לא תאהב אותו. דווקא אתה מכולם לא.
אין לך מתמודדים.
אף אחד לא יוכל להביס אותך.
כבשת לי את הלב, בלי טיפת מאמץ להילחם עליו.