הבייביסיטר של עילומית - בחור בן 13, הבן של החברים של הוריה - נגע בה כשהיתה בת 4.
נזכרתי במקרה שקרה לי לפני הרבה הרבה זמן. זה קרה כשרק הגעתי לארץ, נראה לי שהייתי בת ארבע (היום אני בת 14.5). למדתי עברית אבל לא ממש ידעתי טוב (באתי מרוסיה). להוריי היו חברים נורא טובים, שלהם היו שלושה ילדים – שתי בנות ובן. פעם ההורים שלי והחברים שלהם הלכו לפארק עם שתי הבנות שלהם. אני שנאתי פארקים אז לא רציתי ללכת, וגם הבן שלהם לא רצה ללכת. הוא התנדב לעשות לי בייביסיטר. הוא היה אז בן 13 או 14 והיה ממש חמוד וילד טוב ירושלים (עאלק). היינו לבד בבית ענקקקקק. ראיתי טלוויזיה, ואז הוא הביא אותי לחדר של ההורים שלו.
הוא שם אותי על המיטה וסגר את התריסים, ואז העלה לי את החצאית, הוריד לי את התחתונים, נגע בי באיבר מיני (!) ואמר לי לסגור עיניים. סגרתי כי הייתי ילדה טובה, ולא חשבתי שהוא מניאק וחרא של בנאדם. הוא לא האמין לי, אז הוא שם את היד שלו על העיניים שלי ואז הוריד את המכנסיים שלו. הוא אמר לי "תיגעי". לא רציתי. אבל הוא לקח את היד שלי בכוח, ונגעתי. הוא היה נורא חזק ולא ידעתי מה הוא רוצה ממני. אחרי זה הוא כנראה רצה לאנוס אותי או משהו, כי הוא שאל "את יכולה להוריד את החצאית?" אמרתי לו שאמא לא מרשה.
כנראה שהוא קלט שהוא מתעסק עם קטינה ושאני יכולה ללכת להלשין עליו. הוא שם את המכנס ויצא מהחדר. אחר כך המשכנו לראות טלוויזיה ביחד (!), ולא הבנתי מה הבעיות שלי - למה כל כך פחדתי! אחרי כמה שנים הבנתי שהוא מניאק ושהוא רצה לאנוס אותי!
לא סיפרתי על זה לאף אחד כי לא רציתי שיידעו. נראה לי שהיום הוא מאורס... ראיתי אותו כמה פעמים ברחוב, הוא חייך אלי ושאל אותי שאלות כמו "נו...פחדת?" רציתי לתת לו סטירה או להרוג אותו, אבל אמרתי לעצמי לא! הוא לא שווה את זה! כי הוא לא השאיר לי טראומות או משהו, ואני גם לא חושבת על זה הרבה. אבל אני שונאת אותו, הוא פשוט בנאדם חולה!
מגזין הנשים COSMOPOLITAN מעוניין לפרסם סיפור של הטרדה מינית. הסיפור יובא במסגרת המדור "הסיפור האמיתי", שעוסק בנשים צעירות שעברו משבר (בגידה, אנורוקסיה, התעללות וכו') אך גדלו ממנו והמשיכו בחייהן. המערכת פנתה לבלוג על מנת לאתר מישהי שתסכים להתראיין ולספר את סיפורה, אפילו בעילום שם!
אם יש כאן מישהי שמוכנה להתראיין - צרי איתי קשר באמצעות המייל ואני אקשר אותך עם המפיקה (שפנתה לכאן דרך המייל של הבלוג).
מי שמעה? מי יודעת?
לסיפור:
ולעניין אחר לגמרי:
עידן דורפמן ואני פתחנו את הבלוג בערך באותו הזמן - הוא חמישה ימים אחריי... אנחנו לא מתחרים, אבל יצא שחגגנו פחות או יותר באותו הזמן את כמות הכניסות. אנחנו - 100,000, הוא - 10,000. יחסית לזמן ולפורמאט של הבלוג שלו - זה המון! יש לו אחלה בלוג, וחוץ מזה הוא שכן וקורא מועדף
ואחד הפוסטים שלו נכנס כבר מזמן לרשימות שלנו... אז יאללה, כנסו אליו - הוא הכין בלונים!