במשך שנים סבלה ד' מחרדות שונות. כשהחליטה להתגבר עליהן, עובדי בניין שהתחילו איתה בבוטות גרמו לה לחזור לחרדות הישנות.
מה שקרה לי באמת מתגמד בהשוואה לכל שאר החוויות המזעזעות שנשלחות לבלוג, אבל אני ממש מרגישה צורך להוריד את זה מהלב שלי.
שמי הוא ד' ואני בת 14. בתחילת השנה הרגשתי די טוב עם עצמי, אבל במשך הרבה זמן לפני זה הייתי חרדה מכל מיני דברים, ברמות שממש שיתקו אותי. התחלתי לגדול, למרות שאני עדיין נראית צעירה מגילי. במסגרת ההתגברות על הפחדים שלי, החלטתי שאני יכולה ללכת בכל מיני מקומות שפחדתי ללכת בהם בעבר, בין היתר בגינה שליד הבית שלי. בדרך לגינה יש בניין שבאותו הזמן עבר שיפוצים. השמועות היו שהעובדים שבו "מתחילים" עם כל בחורה שעוברת, אבל לא חשבתי שזה יפריע לי.
פתאום עובד אחד התחיל לתחקר אותי (הוא ידע שאני גרה בבניין ליד). בהתחלה רציתי להיראות נחמדה, אז עניתי לו. פתאום הוא התחיל לשאול אותי באיזו קומה אני גרה, ואיך קוראים לי ואם הייתי רוצה שהוא יבוא ו"נעשה נעים" אחד לשניה. עניתי לו לשאלה הראשונה, אמרתי לו גם מהו שמי הפרטי - פשוט הייתי כל כך לחוצה שלא חשבתי בהיגיון. גם הוחמאתי, כי עד אז בנים בכלל לא שמו עלי. אבל בשאלה השלישית כבר הבנתי מה הכוונות שלו והתחלתי ללכת מהר ולהתעלם מהם. התחילו לעלות בראשי מחשבות מפחידות, כמו למשל שהוא הולך לאנוס אותי בכוח. בינתיים, הגיע עובד אחר והתחיל לצרוח את שמי בקולי קולות, ואמר לי שהוא היה רוצה להכיר אותי יותר טוב.
רצתי לבית של חברה שלי והתחלתי לבכות. כי אפילו שהם לא נגעו בי, הרגשתי אשמה על כך שבכלל דיברתי איתם. פחדתי מאד כי הם ידעו את שמי ואיפה אני גרה ובאיזו קומה. עד היום אני עדיין מפחדת לעבור שם. הבנתי שלפעמים אפילו רק מילים יכולות לפגוע. הפחדים שלי חזרו, ועד היום - מספיק שמסתכלים עלי, ואני מתחילה לדמוע ולהילחץ. הרבה פעמים אנשים מדברים אלי בחוצפה ונוגעים לי בפנים ומציעים לי הצעות. אני מאוד צנועה וביישנית וזה ממש מוסיף שמן למדורה. אני מפוחדת ואין לך מושג כמה הוקל לי, רק מלכתוב את זה.
יוצאות מהצללים, על הסרט התיעודי "מתטמורפוזה".
הודה ב-300 עבירות מין, יואשם רק ב-2.
לסיפורים (לא לשכוח כינוי בבקשה):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
