mybody

טלי (שם בדוי) הותקפה ברחוב על ידי אלמוני ומאז החרדות לא עוזבות אותה.

לא נאנסתי והסיפור שלי לא מזעזע כמו שהרבה בנות פה עברו.

לפני כשבועיים הלכתי ברחוב באמצע היום. הייתי לבושה הכי רגיל שיש - ג'ינס, מעיל, שום דבר שיכול למשוך תשומת לב, אני ממש לא זוכרת פרטים. רק זוכרת שמישהו דחף אותי על קיר, מישהו בסביבות גיל 17 ניסה לגעת בי, תפס אותי בכתפיים והדביק אותי לקיר. לאחר כמה דקות שצרחתי השתוללתי הצלחתי להשתחרר ולברוח לא יודעת איך הצלחתי. בכל זאת, אני ילדה בת 13 ששוקלת מעט מאוד. הייתי יותר מדי מזועזעת והדחקתי את זה וניסיתי לא לחשוב על זה ובאמת. שכחתי כמעט את כל הפרטים. אל תגידו לי לספר. כי אם אני אספר לאמא שלי, רוב הסיכויים שהיא לא תתן לי יותר להסתובב לבד.

עכשיו אני נרתעת מכול מגע. יש לי חבר שאני נורא אוהבת. בסילבסטר פשוט לא נתתי לו להתקרב אלי. הייתי מרביצה לו בצחוק, רק שלא יקרה כלום. מצד אחד אני נורא אוהבת אותו. ובסילבסטר כידוע מתנשקים בחצות. הלכתי הביתה ב-10 בתירוץ שאני לא מרגישה טוב אפילו שהוא שאל אותי מליון פעם אם הכול בסדר. אם הוא עשה לי משהו רע שאני כל כך קרה אליו. מצד שני אפילו שאני רוצה אני לא יכולה - זה עושה לי פלשבקים מזעזעים. שקלתי לספר לו אבל אני פוחדת מהתגובה.

אני ידועה כמישהי קפיצית, שמחה שעושה שטויות ותמיד מחייכת. המישהי הזאת נעלמה לה אי שם. ואני כל כך מפחדת ממה שיהיה בהמשך.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]