two leaves left |
| 12/2006
חפצים.
ראשונה ללכת הייתה מברשת השיניים בצבע ליים, שרק בקעה מהאריזה לפני שבועיים. לא משהו אישי. פשוט ניקיתי את חדר האמבטיה וזרקתי את הכוס המטונפת שבה היא הייתה מונחת.
ועכשיו?
החלון השבור במטבח כבר פורק, אבל על הרצפה יש עוד טיפות דם שפספסתי.
על ידית החלון מקופלת יפה הרצועה האדומה שהבאת לפאקו. על הכיסא השחור, זה שמונח בפינה שבה היה המקרר לפני שהוא נדד אל המסדרון, זרוק הסווישירט השחור שלך.
אני מנסה להיזכר אם הספקת לראות את הפוסטר שתליתי כדי להסתיר את החור בקיר. האיזולירבנד שהדביק אותו כבר התעייף, והוא מתחיל לנדוד דרומה.
על מדף התבלינים שקרצפת עם מסיר השומנים שקנית לי, מונחת קופסת תה הקמומיל שקניתי לך.
החזרתי את חוברת ה-Forno לעגלה שבשירותים. זו שהצבע שלה כבר מקולף לגמרי, ואמרת לי לזרוק.
גרביים עבים וצמריריים בצבע בז' תלויים על המתקן לייבוש הכביסה שבמסדרון. וגם טי-שירט של טוויטי, וסווטשירט של איזו אגודת צלילה.
התקליט של בריאן אינו כבר צובר חלקיקי אבק בפטיפון. אני מנסה לנגן את By this river אבל הכבל שמחבר בין הרמקולים לרסיבר רופף. שוב האיזולירבנד הארור הזה.
אז אני מזמזמת לעצמי. here we are, stuck by this river, you and i, underneath a sky that's ever falling down, down, down
ואז מנסה ללוות את עצמי עם המפוחית הכחולה. היא עדיין עטופה בנייר שעווה. אין ספק. מאז'ורית. זה לא יעבוד.
על הדסקטופ שלי, בין כל התמונות של הבחור עם הזין הענק ששוחה בים המלח אחרי שהוא טחן את שירה יש גם את התמונות שלנו. חלקן מטושטשות. אני מסתכלת על התמונה שאת אוהבת. זו שתהיה על העטיפה של הספר. יש יותר מוצלחות ממנה.
היום ההוא חרוט בזיכרון שלי יותר מהכל. איך הלכת למכולת ב-10 בלילה, להביא חלב בננה או משהו, ואני רצתי החוצה בלי נעליים, הטלפון על השולחן במטבח, לקרוא לך.
אני זוכרת מה אמרת. נפלה עלייך טלוויזיה 37 אינץ' מהשמיים כדי להראות לך את הדרך. והייתי כל כך גאה בך. ובנו. ה-A-Team זה פאקינג קבוצה מליגה ב' צפון לידינו. מיסטר טי פראייר לידך.
וכשאריק זילברמן יושב לידי על הספסל בחוץ ומודה שהיו שם כמה פאנצ'ים גאוניים, מתחשק לי לנער אותו. ומתחשק לי לנער אותך. למסגר את הבוקר ההוא שבו ישבת לידי על אותו ספסל, והעיניים שלך ברקו מאופוריה ולא היה שומדבר שיכול היה לעמוד בדרך שלנו.
בתיבת האאוטלוק שלי עדיין שמורות הכותרות המג'וברשות של המיילים המנוסחים היטב ששיגרת בשבוע ההוא.
במאגרי הנתונים של חברת פלאפון, המספר שלך עדיין כלול בשיחות החינם שלי.
ומה נשאר לך ממני? מפתח אחד עם חור בצורת לב על שרוך אדום. בטח כבר הורדת אותו.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
