הכל חדש ונוצץ

שום דבר לא בוער אמרתי לאמא אחרי שבדקתי את בית האבות הצמוד לבית חולים. שום דבר לא בוער. לאט לאט נחליט לאט אני עובדת לאט, בינתיים אבא לא נמצא ברחוב.

אבל שכחתי שזה כן בוער. אם אני לא אפעל מיד אחותי תפעל. עד שאני זזה היא כבר שכחה את האבק ששקע אחריה.

כן, נתתי לאמא שם של פסיכיאטר אחר שיאבחן את אבא מחדש, אם היא רוצה שתפנה אליו. אם היא רוצה. ואם היא לא רוצה? ואם אחותי כבר אמרה לה משהו

ואכן היה שקט קצת.

ואז אמא פתאום אומרת לי עכשיו המון רוצים להשכיר דירה

מאיפה את יודעת? את משכירה דירה? איזה?

אני משכירה את הדירה שלי. החלטתי ללכת לדיור מוגן זה שבצמוד לבית אבות של אבא. אני רוצה להיות ליד אבא, אני לא רוצה להיות לבד

אבל המקום לא טוב בשביל אבא

הוא טוב הוא טוב זה הכי טוב שיש . הוא תשוש נפש, הוא בקושי הולך

אמא זה תשוש גוף, זה לא תשוש נפש.

אני לא רוצה בית חולים, יש שם חולי סרטן שהולכים למות

אבא חולה סרטן. הוא לא משוגע הוא מדבר לעניין

הוא לא זוכר כלום.

וכמה יעלה לך הדיור המוגן הזה?

740,000 שקל הפקדה

אבל הבית אבות שראינו יעלה לך 540,000 שח הפקדה יש לך את הכסף הזה?

יש לי

זה הבדל של 200,000 שקל

אני לא הולכת לשם. לא נתנו לי לראות את הבית חולים. אני לא הולכת לשם.

אז את עושה בדיוק מה שאחותי אומרת לך. בלי חשבון

תעזבי כבר את אחותך.

למה לעזוב? מה היא אלוהים? תראי איך אבא נראה, איך הוא הדרדר

המחלה דרדרה אותו לא המקום. המקום טוב. אין מקום אחר.

מה אין מקום אחר? ראיתי מקומות אחרים.

הוא מקבל כאן טיפול טוב

כן, פעמיים הוא חטף זיהום, לא מלבישים אותו כמו שצריך, את כל יום באה להשגיח עליו, את מבקשת ממני להשגיח

כל מקום צריך להשגיח

תפסיקי לדבר לי בהכללות. כל מקום זה ככה, כל העובדים הזרים כמו ההיא יעני זה הכי טוב שיש. ובכלל הוא כבר לא בנאדם. לא יכול לחתום, לא יכול לקחת תרופות בעצמו, מחקו אותו מקופת חולים, זהו, על הניר הוא כבר מת.

לא ידעתי שככה זה תשושי נפש. אחותך לא ידעה

היא לא ידעה? שום דבר היא פתאום לא יודעת. היא ידעה מצויין. 

אני חסכתי כל החיים שלי לא לקחתי מכן שום דבר אני אלך לאן שאני רוצה

כן? זה לאן שאחותי רוצה אבל זה בסדר, תקשיבי רק לה. היא הרי אלוהים.

תפסיקי עם החשבונות האלה. - התחילה לצרוח

הפסקתי. ביי.