הכל חדש ונוצץ

כשאמא שלי רבה עם אחותי היא תמיד מעלה את הקטע הזה.

אמא נסעה לבקר את אחותי בגרמניה. יותר נכון ההורים נסעו.

היא חזרה לארץ מזועזעת

עד היום היא לא יודעת לספר מה בדיוק הלך שם

אחותך - היא אומרת לי - איך היא קיבלה אותי שם. זה היה פשוט נורא. אנחנו נסענו לאמסטרדם. אוי מה היה שם. בעלה. הוא כל הזמן דיבר על כסף. על הכסף שלנו והיא שתקה. היא שתקה. היא הלכה איתו. היא צידדה בו. הוא עשה לנו את המוות והיא צידדה בו. זה היה נורא. כל הדרך רבנו. כל הדרך הוא השפיל אותנו והיא לא אמרה דבר. היא נתנה לו להשפיל אותנו ככה. ככה מארחים? ככה יוצאים לטיול? אני לא אשכח לה את זה לעולם.

כן, זכור לי הסיפור הזה. אבל רק כשהן רבות אמא זוכרת אותו. גם זכורים לי המכתבים שאחותי שלחה לי כשהיתה בגרמניה. במיוחד אחד מהם שמרוב חשיבות נתתי לו מקום של כבוד ואני לא מוצאת אותו עד היום. את האחרים כן. כמה היא התלוננה שם על ההורים. אני עוד אמצא אותו. מעניין לקרוא מכתבים של פעם

25.5.13 כבר מצאתי