תהיתי מה בדיוק בלעה הזקנה. פתאום היא אוהבת אותי, פתאום היא לא תקפח אותי, פתאום הבית אבות זה מקום לא טוב , ווס איז גישיים?
טלפון, היא שם, קצת מגמגמת
אני רוצה לדבר איתך
נו דברי
אני רוצה לדבר איתך על משהו
נו דברי על מה את רוצה לדבר איתי
על כלום
אין לי מה לדבר על כלום את רוצה לדבר דברי
אני רוצה לדבר על אחותך. אני רבתי עם אחותך
נו
אנחנו קבענו היום ללכת למסעדה, אתמול הלכתי איתך וקבעתי איתה היום. היא לא באה ואי אפשר למצוא אותה בטלפון
נו
היא בטח נסעה איתו למדבר
עם מי?
עם הפרענק הזה, הפרצוף הזה
היא עוד איתו?
כן, ואני לא יודעת מה היא עושה איתו, בושה, בושה וחרפה שהיא הולכת עם אחד כזה. הוא בטח לקח אותה למדבר. הוא לוקח אותה למדבר, מקים שם אוהל והם עושים על האש. זה מה שהם עושים קמצן אחד
אבל אין לו כסף
כן, מה היא הולכת עם אחד כזה שאין לו כסף. אני לא אוהבת אותו. הוא לא מתחשב בי. הוא חושב רק על עצמו. הוא רוצה לבלות איתה ואיפה אני? הוא יודע מה המצב שלי שאני בודדה ועם בת אחת אני לא מדברת.... 
אהה, אז זו הסיבה שהיא הפכה לנופת צופים. היא רבה עם אחותי. להקיא. עד עכשיו היה אני לא אקבל כלום כי רק היא עוזרת לה... ובכלל ממתי היא לא מדברת אתי? באמת תהיתי איפה היא היתה כל הזמן. איפה היא היתה כששברתי את היד, כשעברתי את הניתוחים, על הניתוח הראשון היא ידעה, היא לא באה לבקר אותי. היא יכלה, ושלא תעשה את עצמה. על הניתוח השני היא אפילו לא ידעה. תהיתי באמת לאן היא נעלמה, לא שהיא חסרה לי להיפך, אבל היא אמא. הרבה אנשים עזרו לי, היא לא. אולי פעם היא שלחה אוכל עם הילדים כשהם בכו שאין להם מה לאכול, היא גם אמרה שאני יודעת להסתדר, כן, הרבה אנשים עזרו לי, אפילו המוסכניקים שלי, הצמיגאי, העוזרת הערביה ההיא שהתלוננתי עליה... הבנים שלי, חברי מקהלה, כולם היו שם בשבילי אבל איפה אמא? איפה אמא שתתן לי כתף כשכואב לי?
לרוב אני שמחה שהן רבות. עכשיו בא לי להקיא.