הכל חדש ונוצץ

בוקר עולה על - 30.4 . סתם עוד יום סתם יום של חול. לא בשבילי. בשבילי הכל נעצר ב 30.4 . לא זה לא יומולדת. כמעט. גם ביומולדת הכל נעצר, ביומולדת שלי ושל ילדי. לא יומולדת. יום האסון שלי. היום בו הכל התהפך ולא הפסיק. עד היום. הרבה מכות חטפתי מהחיים מאז אותו יום. לא את כולן אני זוכרת. כבר התרגלתי איכשהו לחיים האלה, לרוב נראה כאילו אי אפשר אחרת. אלה החיים וכי יש ברירה?

כן, התאונה של הבן שהיא מכה לא קטנה והמכות שחטפתי אחריה. תחילה חטפתי את המכות מהבעל, אחרי זה ממערכת החינוך האמריקאית. גם ממערכת הבריאות שם. ממערכת המשפט האמריקאית.  גם בארץ חטפתי מכות ממערכת הבריאות, ממערכת הרווחה, ממערכת החינוך, ממערכת המשפט, מהמשפחה. לא מבינה איך שרדתי את כל זה, שרדנו. אנחנו חיים . אם אפשר לקרוא לזה חיים. חלק מהדברים נשכחו , זה מה יש , עברנו הלאה. חלק מהדברים עדיין קשים לעיכול. בעיקר החלק הזה של המשפחה. האחות שילדה את בתה באותו תאריך והקפידה לחגוג על הקשקש. פעמים כשבקשתי לדחות את החגיגה היא ענתה אולי תשני את התאריך של התאונה? כמעט עניתי לה אני הייתי קודם אבל אם הייתי יכולה לשנות משהו הייתי מבטלת את התאונה. וגם את לידת בתה. שכן עד היום מצפים ממני לשכוח את התאונה ולחגוג את יום הולדתה. שיצפו. וכך אני נמצאת לי בבדידות מזהרת ללא תמיכה, ללא אוזן קשבת, לבד בעולם. שורדים כי אין ברירה אחרת. פעמים רבות חשבתי אולי שמו עלי כישוף, איזו עין רעה. לא יתכן שכל הדלתות יהיו סגורות. לא יתכן שהכל יהיה ככ קשה.

ואז חיפשתי באינטרנט ערכים כמו מאגיה שחורה והגעתי לערך ויקה. ויקה זו דת חדשה ניאו פגנית שעוסקת גם בכישופים. ובערך ויקה מצאתי שלפגאנים 8 חגים שנקראים שבתות. כן, כך התחיל הטריפ שלי עם הפגאנים. וכך גיליתי עולם ומלואו. משהו שלא מדברים עליו ומתכחשים לקיומו.

 אלה החגים של הפגאנים כפי שהעתקתי מהויקיפדיה

סווין - 31 באוקטובר (האלואין)
 היפוך החורף - 21 בדצמבר (יול)
 אימבולק - 2 בפברואר
 אוסטרה/ השווויון האביבי - 21 במרץ
 בלטיין - 30 באפריל
 מידסאמר/היפוך הקיץ - 21 ביוני (ליתה)
 לונאסה - 2 באוגוסט
 השוויון הסתווי - 21 בספטמבר (מובין)

(כן כבר ראינו את זה ונראה זאת שוב, שמות קצת שונים, תאריכים קצת שונים אבל העיקרון ברור)

30 באפריל. יש חג ב 30.4 מהו החג הזה. וכך שוטטתי לי באתרים , נזכרתי גם בערוץ ההיסטוריה וההתאבדות של היטלר ב30.4, נזכרתי שנאמר שם ש 30.4 הוא תאריך חשוב מאוד אצל הפאגאנים. מסמל מוות ולידה מחדש. והיטלר לא סתם סתם החליט להתאבד בתאריך הזה. הוא מתכונן לחזור... ואז חשבתי שבעצם סוסון מת ונולד מחדש או שבתה של אחותי נולדה במקומו. המוות והדמדומים שוררים אצלי ואילו החיים אצלה. היא גנבה לי את החיים של הבן...

אז מה למדתי על החג הזה? קודם כל זה חג מאוד שמח ומאוד נחמד. זה החג הכי משמעותי, למעט החג של 31.10 שמוכר יותר כהאלואין, שהוא גם ראש השנה שלהם; יש החוגג ים אותו ב 30.4 ויש החוגגים ב1.5 . בעקרון הוא נחגג ממוצאי 30.4 עד למחרת. הוא נקרא גם mayday ויש לו עוד שמות כמו למשל ליל וולפורגה. במעגל השמש הוא מסמל פריון והתעברות. גם המנהגים שלו חמודים. בנוסף למדורות, למחרת יש ריקודים סביב עמוד מאי maypole .חשבתי בהתחלה שזה קורה בלילה סביב המדורה בדומה למחול שדים. מה פתאום. זה קורה ביום על דשא ירוק בין זרי פרחים וסרטים צבעוניים. העמוד מסמל את הזכר, הפרחים והסרטים את הנקבה. כמו כן נהוג להתחתן ביום הזה. כמו לג בעומר אבל ממש. הוא מציין את סוף החורף ותחילת הקיץ. הגיוני שהקיץ מתחיל עכשיו שהרי עכשיו כבר חם והשמש יוקדת, ומזג האוויר התייצב פחות או יותר

חג ככ שמח ואצלי ככ עצוב...

למה זה?

אולי בגלל מה שקרה בדיוק חצי שנה לפני. יש לזה משמעות. אולי. כישופים, חצי שנה...

בת אחותי יותר מתאימה לחג הזה מאשר התאונה של סוסון.

maypole

מצטערת. יש המון חומר על הנושא. לא מסוגלת להשתלט עליו אבל זה עולם ומלואו. עולם חדש שלא הכרתי כלל. אולי אשלים במשך הזמן  . אפילו לא אמרתי את מה שאני רוצה להגיד... רק אעיר שבתור ליל וולפורגה החג הזה הרבה פחות חמוד. ובכלל במקומות שונים מתייחסים אליו אחרת.