לא יודעת מה קורה אתי. למעשה טרם התאוששתי מהטיול הזה בחול וזה מעמיד שאלה האם כדאי בכלל לנסע לחול .. תמיד אני חושבת על הפעם האחרונה. הפעם האחרונה שאסע לחול כי אני לא יכולה יותר, הפעם האחרונה שאלך למקהלה כי אני לא יכולה יותר ואם אני נוסעת האם אני יכולה? קשה לי לומר לא לטיול אך הטיול האחרון יגיע. גם הורי נסעו עד שלא יכלו יותר
לא יודעת אם זה בגלל שאוגוסט מסתיים הקיץ מסתיים הסתו בא החגים מתקרבים, גם היומולדת שלי. יש הרבה לחץ ואני לא עומדת בו. לא בא לי כלום. לא לבשל לא לקנות לא כלום. מגיע יום חדש ואני שואלת איך אני מעבירה את היום הזה.
קיבלתי את הסיכום של אחותי. לא חשוב כבר. כלום לא חשוב. בין כה וכה הפסדתי. אם המשפט מתנהל כלכך הרבה זמן ואין תוצאות הפסדתיגם אם ארויח וגם אם אפסיד הפסדתי. הייתי אצל עורכת דין אחת מתלאביב. היא אמרה שאין לי סיכוי כי אין לי מספיק חומר. הייתי צריכה להוציא את כל תיק ההעברה אבל זה לקח ככ הרבה זמן . שטויות. אמא העבירה את הדירה על שמה של אחותי.זאת השורה העליונה והתחתונה. בקרוב יהיה פסק דין ואני צריכה להערך לכך שלא אקבל כלום. גם העוד שלה טוען שאין לי מספיק חומר. לא משנה . גם אם ארוויח גם אם אפסיד הפסדתי. שילמתי על ההשפלות שלה בבריאות שלי.
ואני ממשיכה באותה דרך. קודם היתה האחות עכשיו הבן. בדיוק באותה צורה. הבן החמוד שלי כאמור נוסע לחול ביום הולדתי. הוא מבקש שאתן לו כסף. שאני אשלם לו את הטיול כי אין לו. אני הסכמתי לשלם כי כל השנה אני לא נותנת לו כלום. גם כשביקש כסף הוא לא הזכיר את הטיול. הוא אמר שהוא עבר דירה. לפחות הוא יבוא לצליחת הכנרת. תפסתי את זה רק מאוחר שהוא רוצה לנסע לחול ביום הולדתי ואני גם אתן לו מתנה. במקום שהוא יתן לי. זה מעכיר את רוחי עד מאוד.