הכל חדש ונוצץ

הסגר של ראש השנה ממש מטריף אותי. אני לא יודעת למה

ידעתי שיהיה סגר בראש השנה. ידעתי ידעתי ידעתי והתרעתי. שמעתי את כל בלבולי הביצים של הפוליטיקאים והפרשנים. שמעתי את התוכניות. שמעתי הכל והכל הוביל לדבר אחד. יהיה סגר בראש השנה כמו בפסח no matter what. ואם ידעתי ולא הופתעתי למה זה ככ מרגיז אותי ? 

אם אני לא טועה בסגר הקודם נהניתי. נהניתי מהשקט. אז מה קרה עכשיו?

אולי לא נהניתי רק עשיתי פשרה עם החיים. למה עכשיו אני לא מסוגלת לעשות פשרה עם החיים?  אולי מפני שזה לא החיים. החיים נתנו לנו מחלה שאנחנו מסתדרים איתה לא רע. להוציא את רעשי הרקע זו מחלה ככל המחלות. רק שהיא קיבלה יחס מועדף ודרכה שולטים בנו. מה פתאום עושים סגר בפסח ובראש השנה. מיהו זה שיחליט שלא נחגוג או נחגוג רק עם המשפחה הגרעינית ואצלי זה סוסון. מי קבע שלא אלך לים ולקניון ולא אסע לחול. למה קבעו כך עכשיו? למה עכשיו ולא קודם? מרגיז אותי איך הם עובדים על כולם. פתאום אנחנו אשמים שערכנו חתונות ולא שמנו מסכות. שטויות במיץ. שמנו מסכות ועוד איך ואת ההפגנות אפילו לא הזכירו ואם הזכירו הרי אף אחד לא נדבק בהן. שטויות במיץ עגבניות. גם ההפגנות האלה מטריפות אותי. ואז באביב לא היו הפגנות. מה שברור הוא שהחלטות הממשלה בלתי מובנות לחלוטין. למה רוצים סגר דווקא בראש השנה. למה? אנטישמים

אותי זה מאלץ להתארגן אחרת. אז לא נחגוג בבית מלון לא באחוזה וגם הבן הצעיר לא יבוא. אז לא צריך להכין הרבה

ומה יהיה ביומולדת שלי?

ביום כיפור בא לי לנסוע לים ולאכול כדת וכדין

סוכות?

בא לי להפר את הסגר הזה. בגדול. גם את הסגר הקודם הפרתי. במגבלות החוק. הלכתי לקניות הלכתי לים הלכתי לטייל. אין שום סיבה שלא אעשה זאת גם עכשיו וביתר שאת. הסגר הזה הוא רק של הממשלה ולא קשור בכלל למחלה