הבריאות שלי בזמן האחרון היא לא משהו. (היא בטח מחככת את ידיה בהנאה )
בעצם כבר הרבה זמן היא לא משהו אבל אני מתעלמת מזה.
וכשמתעלמים ממשהו או שזה נעלם ואז מבינים שזה חסר משמעות או שזה מתגבר ואז מבינים שזה רציני ודורש טיפול.
כבר 3.5 שנים אני סובלת מלחץ דם גבוה. גיליתי את זה אחרי שגיליתי שההורים קנו לה את הדירה. הרגשתי מן אבן בלב, עשו לי בדיקות וזה מה שגילו. עד אז הבדיקות היו תמיד תקינות. בבת אחת הפכתי מאישה בריאה לחולה כרונית. צריך לקחת יום יום תרופות. מי, אני??? שאני אקח תרופות??? כמו אמא שלי????
בהתחלה לקחתי. אחכ הפסקתי. תרופות? זה לא בשבילי. אני אישה צעירה במלוא כוחי. אני מרגישה מצויין בלי תרופות.
אבל הגוף חושב אחרת. אמנם הגוף לא ממש מאותת, מיגרנות זה לא איתות, סתם כאבים זה לא איתות, אקמול פותר הכל. וכך כל השנים אני לוקחת אקמול ללחץ דם גבוה, הבדיקות ממשיכות להראות ממצאים שדורשים התייחסות כל פעם יש משהו חדש, אמנם לא סכנת נפשות אבל דורש טיפול ואני לא מטפלת. לא עושה דיאטות, לא עושה ספורט למעט כמה ימי חסד
בזמן האחרון אני חשה חולשה בצד שמאל. זה מפחיד אותי. זה עושה לי מצברוח רע. אולי זה ידרבן אותי סוף סוף לטפל בעצמי....אולי זה כבר מאוחר....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפהפיה הנרדמת@