אחרי שהיא התגרשה סוף סוף היא הוציאה את המאהב מהארון. למורת רוחה היא לא זכתה לתשואות כפי שהיתה מורגלת תמיד. להיפך היא קיבלה תגובות די צוננות על כך וכדי לקטר לי היא הזמינה אותי לקפה אצלה בבית. יותר מפעם אחת.
אורית ואני החלטנו לבוא אליה להראות לה את התמונות מהטיול בסין שהיא החמיצה. באותה הזדמנות כבר החלפנו תמונות או עשינו הזמנות. היא מצידה סיפרה לנו על טיול נוסף שהיא יצאה אליו עם המאהב, טיול ג'יפים בגולן ולא שכחה לציין איזה כיף היה ואיזה צחוקים.
אחרי שאורית עזבה נשארנו רק שתינו ופניה השתנו לבלי הכר. היא נעשתה אפורה החיוך נמחק לה, פניה נפלו.
לא אוהבים אותנו. אשתו עושה כל הזמן בעיות. היא מסיתה את הילדים שלו נגדי. הם חגגו יומולדת לבן ולא הזמינו אותי. גם הבנים שלו לא אוהבים אותי. הוא עדיין קורא לה אשתי. מעדיף להראות איתה בפומבי מאשר איתי.
אני הנדתי ראש בהבנה. אפילו הבעתי אמפטיה נוכח מצבה העגום.
אפאחד לא מפרגן לי. אנשים רעים היא אמרה.
כן אנשים רעים אמרתי
