הכל חדש ונוצץ

אני הולכת ביער. עלי השלכת מרשרשים מתחת לרגלי.

אני מגיעה למן בית מלון ורוד. נכנסת לתוכו. ע' נמצא שם באחד החדרים. אני מחכה שיצא. הוא לא יוצא. אני מתיישבת ליד הדלת ומחכה. הוא לא יוצא. אולי הוא יוצא פעם אבל אני לא נכנסת פנימה. ממשיכה הלאה. יוצאת מהמלון ביציאה השניה. מגיעה לאיזו חצר.

מצד שמאל של החצר יש גדר. ש' יושב עליה ומחכה לי. אני לא באה. הוא ממשיך לחכות.

בסוף אני נכנסת איתו. זהו מפעל מעופש. שם הוא גר. לא נראה לי המפעל הזה.

ב' בא לקחת אותי משם. אני יוצאת עם ב' ועוד מישהו ביציאה האחורית. מתחילים ללכת. דרך עפר רחבה, עליה קטנה ולא קשה. אנחנו הולכים מחובקים בשלישיה. חיבוק סחבקי. לא חיבוק אוהב. לא אוהבת ללכת עם ב'. חוזרת למפעל של ש' ומשם חזרה לחצר. אני מתיישבת על ספסל שבחצר. ספסל ברזל מעוצב

ש' עדיין יושב על הגדר. מחכה או שלא.

זמן רב אני יושבת על הספסל הזה. מעיינת בעיתון. מחכה. תוהה לאן עכשיו אני הולכת. ועד שאחליט אני יושבת. לא זזה.

אני ממשיכה. מ'. הוא גר בקומה השניה של איזה בלוק לבן. אני לא עולה לשם. הוא מסתכל עלי מלמעלה. אני לא יודעת אם הוא רוצה שאבוא או לא. אני לא באה. אני ממשיכה.

שביל צר. חורשת איקליפטוס או נשירים לא חשוכה. קרני השמש מבצבצות מבעד לענפים. ירוק בהיר, נראה כאילו עצי ליבנה. זוהי רק חורשה. מעבר לחורשה יש בתים לבנים של שיכון. אני ממשיכה . מגיעה לחורשת איקליפטוס יותר חשוכה. הוא מחכה לי שם. הוא קרח. לא לא אני לא רוצה קרח. רק לא קרח. הוא נראה בהתחלה כמו המאהב, אבל אחכ הוא הופך להיות א' אולי הם בכלל שני אנשים שונים. אני ממשיכה עם א', פונה איתו שמאלה ומגיעה לבריכות הדגים של מעגן מיכאל. שם אני תקועה. או שלא. את א' אני משאירה שם בפינה של איזו בריכה. ממשיכה שם בדרך הרחבה בין הבריכות.

לאן  אגיע משם?

המשך 14.7.08 : אני ממשיכה לקיבוץ, נכנסת בין עצי הירק, מגיעה למשרדו של ר'. ר' יושב שם מחכה לי עם חיוך. אני נבהלת וחוזרת חזרה דרך הבריכות, נוסעת לבד בכביש שמחבר את הקיבוץ לכביש 4 . אני נוסעת בכיוון ההר. מחסום הרכבת מהבהב. האם היא תדרוס אותי או אמשיך לפרדיס או בית אורן?

נראה לי שאמשיך ליערות הכרמל

16.11.08 : כן אני ביערות הכרמל יושבת על המרפסת וסופרת ציפורים נודדות (סתאם) דשא ירוק, עצים, ים כחול, מזרקה, יושבת ומחכה. אני יושבת לבד. יש שם אומנם הרבה מטפלים אבל אףאחד לא ניגש אלי. זה לא בחינם. אני רוצה בחינם.

15.10.09 עדיין יושבת על המרפסת צופה על הירוק ועל הים, הדשאים הירוקים, בריכת השחיה, אני לבד, אולי עם לפטופ, מחכה מחכה ומחכה.. שלווה. לא קורה כלום. כבר הרבה זמן לא קורה כלום.  או אולי אני בעצם בגן הבהאי עומדת על כוכב במרכז ותוהה לאן ללכת. עוד לא החלטתי איפה אני. מחכה בשלווה שיבוא משהו או מחפשת את הדרך