הכל חדש ונוצץ

עד שיגיע הצו לקיום צוואה אמשיך בשגרת יומי, אם אפשר להמשיך בכלל.

היום יום ראשון, הייתי בנאמן, אחרי די הרבה זמן שלא הייתי וחשבו כי פרשתי. הרי אני לא ממש מתאימה להם. אני יותר נראית כמו מתנדבת מאשר חולה. יש שם אנשים בעלי נכויות קשות. צמודים לכסא גלגלים לא מדברים לא כותבים. אבל מצד שני זה המקום היחידי בו מתייחסים ברצינות למה שקרה לי וזה חשוב. היה לנו היום מפגש עם סטודנטיות לקלינאות תקשורת ואני הייתי דוגמה לאחת שלא רואים עליה הרבה אך יש ירידה דראסטית באיכות החיים שלי. כאילו שקודם היתה לי כזאת איכות חיים... לפעמים לא מעריכים את מה שיש. גם עכשיו אני לא מעריכה שכן, יש נפגעים קשים ממני ואני לא יודעת מה יהיה מחר.

אתמול נסענו לדלית אל כרמל. סוסון ואני. אני נהגתי. עבר בשלום אך אני עדיין פוחדת לנהוג. דלית אל כרמל. 40 שנה המקום לא השתנה. בטח יותר מזה אבל אני בקרתי שם לפני 40 שנה. הלכנו לאיזו מסעדה די מעפנה. זהו שפעם לפני 40 שנה לא הייתי הולכת למסעדות כמו היום וסוסון בכלל עוד לא היה.

היום כט בנובמבר. סתם ציון עובדה. הסופר אמיר גוטפרוינד הלך לעולמו. חבל. אחד הבודדים שקראתי ותיאר כלכך יפה את נוף ילדותי. עכשיו אין ילדות ועל אותו נוף השתלטה המפלצת. אני פשוט המומה מזה. טוב יאללה קישטה, עדיף לא לחשוב על זה בכלל. והרי אני לא מפסיקה לחשוב על זה. כל הדרכים מובילות לרומא, מסתבר.

נגשתי אתמול להוציא צו קיום צוואה.

חיכיתי בתור כמו ילדה טובה

אך הפקידה לא הוציאה צו קיום צוואה. הכל דרך בית המשפט - אמרה - ותדאגי שהכל רשום.

מה שמפליא אותי הוא ש2 עורכי הדין לא יודעים איך זה מתבצע...

בקיצור אחכה שיצמחו לי שערות על כף היד. זה יותר מהיר מצו קיום צוואה.

ובינתיים אני כועסת וממורמרת.

איזה אמא, איזה הורים, איזה אחות, איזו משפחה. פחחחחח...

שימותו - אה הם מתים

שילכו קיבינימט - הם הלכו

אז...

הלכתי לעוד בתא לראות מה המצב.

הוא עיין בצוואה ואמר: לא היה שום מקום להגיש התנגדות. טוב שמשכת את ההתנגדות עכשיו ישנה סוף סוף האפשרות לראות מה יש בחשבונות.

ומה עם הדירה - שאלתי

הדירה ניתנה לה במתנה. צריך לבדוק איך ומתי. אם ניתנה בעוד אמא צלולה זה אבוד. אבל יש להניח שאמא חתמה על מסמך כאשר היא כבר לא היתה לגמרי צלולה. נתנו לה לחתום על משהו והיא חתמה. זה אני מניח כי בצוואה כתוב אחרת. היא יכלה לכתוב את הדירה בצוואה. זה היה יותר פשוט. 

מה שמפליא אותי שהיא עשתה את זה אחרי המוות. אני יצאתי מתוך הנחה שהכל קפוא

ניתן לממש מתנות לאחר המוות. אם המתנה ניתנה לפני המוות הדירה שלה

ובכל זאת רק לאחרונה היא מימשה את המתנה. לו לא הייתי מתנגדת הדירה היתה שלי

הדירה לא היתה שלך. גם אם היית מממשת את הצוואה היא היתה דורשת את הדירה כמתנה. היא גם היתה עושה זאת תוך 3 חודשים. פשוט היתה לה ארכה.

אז מה ניתן לעשות עכשיו?

עכשיו קודם כל תממשי את הצוואה, תראי מה יש בחשבונות ותבררי בטאבו מה נעשה שם בדיוק. לתת דירה במתנה כרוכה בהרבה עבודה, תצהירים וכו. זו לא עבודה של מה בכך. אנחנו נבדוק אם המתנה כשרה. זה כרוך בהרבה עבודה וזה גם לא בחינם.

האם ניתן לתבוע את הדירה מכוח הצוואה?

לא. הצוואה נכתבה ב2012 ואמא יכלה לעשות עם הדירה מה שהיא רוצה. זה כמו שהיא מורישה לך ואזה ובינתיים הואזה נשברה. אמנם היא רשמה חצי דירה בצוואה אבל רוקנה אותה. אי אפשר לדרוש את מה שאין

יצאתי מהעוד בהחלטה שמספיק. אמא נתנה את הדירה לאחותי, כנראה שזה היה חוקי למהדרין, זאת אמא שלי היקרה ואין מה לעשות. אני לא אשלם כסף לעורכי דין להוכיח שהיא לא היתה צלולה. יתכן שעשתה זאת בהיותה צלולה לחלוטין. חבל על הזמן על הכסף ועל העצבים. הרי אני יודעת שאמא שלי העדיפה את אחותי לא מהיום ולא מאתמול. אני לא מופתעת. הדרך שזה נעשה מכוערת ומגעילה אבל הכיעור והגועל זה משהו שסבלתי ממנו הרבה שנים. 

טוב. השלב הבא הוא לחכות לצו קיום צוואה. פקידה של העוד הזה אמרה שזה יקח 3 חודשים.

ובכל זאת שאלתי את העורכת דין אם צריך לחכות 3 חודשים. היא אמרה שזה מיידי. אפשר לחכות לדואר ואפשר לגשת לאפוטרופוס הכללי - הרשם לענייני ירושה ורצוי לעשות את זה מהר כי מי יודע למה היא מסוגלת המנוולת הזאת (כך העוד אמרה). אני אבדוק מה יש בחשבונות ואז היא תבטל הכל 

בשלב זה אני כבר לא יודעת אם לרדת מזה או לא אבל קודם אבדוק את החשבונות.