הכל חדש ונוצץ

בוקר עולה על - 30.4 . סתם עוד יום סתם יום של חול. לא בשבילי. בשבילי הכל נעצר ב 30.4 . לא זה לא יומולדת. כמעט. גם ביומולדת הכל נעצר, ביומולדת שלי ושל ילדי. לא יומולדת. יום האסון שלי. היום בו הכל התהפך ולא הפסיק. עד היום. הרבה מכות חטפתי מהחיים מאז אותו יום. לא את כולן אני זוכרת. כבר התרגלתי איכשהו לחיים האלה, לרוב נראה כאילו אי אפשר אחרת. אלה החיים וכי יש ברירה?

כן, התאונה של הבן שהיא מכה לא קטנה והמכות שחטפתי אחריה. תחילה חטפתי את המכות מהבעל, אחרי זה ממערכת החינוך האמריקאית. גם ממערכת הבריאות שם. ממערכת המשפט האמריקאית.  גם בארץ חטפתי מכות ממערכת הבריאות, ממערכת הרווחה, ממערכת החינוך, ממערכת המשפט, מהמשפחה. לא מבינה איך שרדתי את כל זה, שרדנו. אנחנו חיים . אם אפשר לקרוא לזה חיים. חלק מהדברים נשכחו , זה מה יש , עברנו הלאה. חלק מהדברים עדיין קשים לעיכול. בעיקר החלק הזה של המשפחה. האחות שילדה את בתה באותו תאריך והקפידה לחגוג על הקשקש. פעמים כשבקשתי לדחות את החגיגה היא ענתה אולי תשני את התאריך של התאונה? כמעט עניתי לה אני הייתי קודם אבל אם הייתי יכולה לשנות משהו הייתי מבטלת את התאונה. וגם את לידת בתה. שכן עד היום מצפים ממני לשכוח את התאונה ולחגוג את יום הולדתה. שיצפו. וכך אני נמצאת לי בבדידות מזהרת ללא תמיכה, ללא אוזן קשבת, לבד בעולם. שורדים כי אין ברירה אחרת. פעמים רבות חשבתי אולי שמו עלי כישוף, איזו עין רעה. לא יתכן שכל הדלתות יהיו סגורות. לא יתכן שהכל יהיה ככ קשה.

ואז חיפשתי באינטרנט ערכים כמו מאגיה שחורה והגעתי לערך ויקה. ויקה זו דת חדשה ניאו פגנית שעוסקת גם בכישופים. ובערך ויקה מצאתי שלפגאנים 8 חגים שנקראים שבתות. כן, כך התחיל הטריפ שלי עם הפגאנים. וכך גיליתי עולם ומלואו. משהו שלא מדברים עליו ומתכחשים לקיומו.

 אלה החגים של הפגאנים כפי שהעתקתי מהויקיפדיה

סווין - 31 באוקטובר (האלואין)
 היפוך החורף - 21 בדצמבר (יול)
 אימבולק - 2 בפברואר
 אוסטרה/ השווויון האביבי - 21 במרץ
 בלטיין - 30 באפריל
 מידסאמר/היפוך הקיץ - 21 ביוני (ליתה)
 לונאסה - 2 באוגוסט
 השוויון הסתווי - 21 בספטמבר (מובין)

(כן כבר ראינו את זה ונראה זאת שוב, שמות קצת שונים, תאריכים קצת שונים אבל העיקרון ברור)

30 באפריל. יש חג ב 30.4 מהו החג הזה. וכך שוטטתי לי באתרים , נזכרתי גם בערוץ ההיסטוריה וההתאבדות של היטלר ב30.4, נזכרתי שנאמר שם ש 30.4 הוא תאריך חשוב מאוד אצל הפאגאנים. מסמל מוות ולידה מחדש. והיטלר לא סתם סתם החליט להתאבד בתאריך הזה. הוא מתכונן לחזור... ואז חשבתי שבעצם סוסון מת ונולד מחדש או שבתה של אחותי נולדה במקומו. המוות והדמדומים שוררים אצלי ואילו החיים אצלה. היא גנבה לי את החיים של הבן...

אז מה למדתי על החג הזה? קודם כל זה חג מאוד שמח ומאוד נחמד. זה החג הכי משמעותי, למעט החג של 31.10 שמוכר יותר כהאלואין, שהוא גם ראש השנה שלהם; יש החוגג ים אותו ב 30.4 ויש החוגגים ב1.5 . בעקרון הוא נחגג ממוצאי 30.4 עד למחרת. הוא נקרא גם mayday ויש לו עוד שמות כמו למשל ליל וולפורגה. במעגל השמש הוא מסמל פריון והתעברות. גם המנהגים שלו חמודים. בנוסף למדורות, למחרת יש ריקודים סביב עמוד מאי maypole .חשבתי בהתחלה שזה קורה בלילה סביב המדורה בדומה למחול שדים. מה פתאום. זה קורה ביום על דשא ירוק בין זרי פרחים וסרטים צבעוניים. העמוד מסמל את הזכר, הפרחים והסרטים את הנקבה. כמו כן נהוג להתחתן ביום הזה. כמו לג בעומר אבל ממש. הוא מציין את סוף החורף ותחילת הקיץ. הגיוני שהקיץ מתחיל עכשיו שהרי עכשיו כבר חם והשמש יוקדת, ומזג האוויר התייצב פחות או יותר

חג ככ שמח ואצלי ככ עצוב...

למה זה?

אולי בגלל מה שקרה בדיוק חצי שנה לפני. יש לזה משמעות. אולי. כישופים, חצי שנה...

בת אחותי יותר מתאימה לחג הזה מאשר התאונה של סוסון.

maypole

מצטערת. יש המון חומר על הנושא. לא מסוגלת להשתלט עליו אבל זה עולם ומלואו. עולם חדש שלא הכרתי כלל. אולי אשלים במשך הזמן  . אפילו לא אמרתי את מה שאני רוצה להגיד... רק אעיר שבתור ליל וולפורגה החג הזה הרבה פחות חמוד. ובכלל במקומות שונים מתייחסים אליו אחרת.

הערב כבר יורד. עוד מעט יעלו המדורות בפעם השניה. היום לג בעומר.

מה זה הלג בעומר הזה? מסתבר שאני לא זוכרת הרבה.

חץ וקשת, מדורות, בר כוכבא, המרד, רבי עקיבא עם ואהבת לרעך כמוך, כלבא שבוע, מערות, אבל, חתונות , רבי שמעון בר יוחאי, הילולה במירון. לא יודעת מה הקשר בין כולם. אני זוכרת שבר כוכבא היה גיבור והרומאים לא נתנו לללמוד תורה ורבי עקיבא ישב במערות ולמד ואולי גם שמעון בר יוחאי, ואז יצא בר כוכובא ומרד ברומאים, יצא לקרב עם חץ וקשת וניצח, ולזכר הניצחון הזה מדליקים מדורות. עדיין לא ברור לי איך בר יוחאי נכנס לכל הסיפור הזה, אולי הוא היה איש הרוח כשם שבהרבה סיפורים. יש איש רוח ויש איש המעש הלוחם.

מכל שיטוטי באינרטנט מצאתי גירסאות שונות ללג בעומר עד שנפלתי על הגירסה הכי משכנעת.

לג בעומר הוא חג פגאני. מקורו בחג הפגאני בלטיין. כבר הזכרתי את זה בקצרה ואזכיר זאת שוב בהרחבה.

בלטיין 1, מאי - יום כלולות האביב (Beltain)
בלטיין הוא האחרון משלושת חגי האביב: אימולג, אוסטרה ובלטיין, ומציין למעשה את סופו של החורף ואת בואו של הקיץ. לאחר סיום עונת החורף הקשה באירופה שכופה הסתגרות, ומקפיאה את כוחות החיים, ההתעוררות בכל מקום היא מקור לשמחה וחגיגה. בארץ אמנם החורף אינו מסמל את כוחות המוות המדכאים את החיים, אולם גם כאן אור השמש וחומה חיונייים על מנת שמחזור הלידה-מוות - לידה מחדש יוכל להתקיים. זהו היום שחוגג את האנרגיה הארוטית בטבע,את החיבור הארוטי בין האלה והאל ואת מימוש הנישואים המקודשים המביאים את הפריון והחיים לכל מה שסובב אותנו. זה זמן לסגוד לפריון ולמיניות הבאים לידי ביטוי בפריחה הנפלאה של האביב, בפוריות האדמה. עת לחגוג את אהבתם של האלה והאל בדמותם כאלת הפריון והאל הירוק. בלילה זה, כמו בסווין, המתקיים בדיוק בעוד חצי שנה, הצעיף בין העולמות הוא הדק ביותר, וזה זמן מתאים ביותר לעבודה עם פיות.
ממנהגי החג: זהו זמן אידיאלי לכישופים שנועדו להגביר את הפריון בכל צורותיו, הפיזי, הרוחני או האומנותי.
,נהוג ביום זה להדליק מדורות ולקפוץ מעליהם כדי להבטיח פריון וכסגולה להגנה. ולרקוד מסביב לעמוד המאי המסמל את פריונו של האל.

באופן די מפתיע כאשר אני מסתכלת באתר ההוא אני מוצאת שגנבנו מהפגאנים הרבה חגים.

ראשית לחג פגאני קוראים שבת sabbat

הפגאנים חוגגים את חגיהם עפי עונות השנה, גלגל השמש וגלגל הירח

שנית גנבנו מהם את חנוכה. חג האורות וכמובן הלבשנו על זה את הסיפור כד השמן הנרות החשמונאים, יהודים נגד יוונים. גם הנוצרים גנבו מהם את חג המולד.

אימולג מקביל לטו בשבט אלא שלובשים לבן ואוכלים דברי חלב כמו בשבועות.

אוסטרה הוא חג האביב חג השיוויון הנוצרים גנבו ממנו את הארנבות והביצים הצבועות. חג הפסחא כמובן

על בלטיין הרחבתי

את היום הארוך ביותר אנחנו לא חוגגים אם כי שבועות זה קרוב

החג הבא שגנבנו הוא לונאסה עם השיבולים. אנחנו חוגגים את חג השיבולים בסביבות היום הארוך ביותר ואולי זה משום שבארץ השיבולים מבשילות מוקדם יותר

את יום שיוויון הסתו פיצלנו ל-3 חגים. ראש השנה יום כיפור וסוכות החג עצמו מדבר על סיכום שנה בטבע - חג האסיף וחשבון נפש.

רק את חג המתים לא גנבנו מאף אחד. את זה הפכו הנוצרים לליל כל הקדושים. או האלואין

בסך הכל אנחנו עובדי אלילים במסווה . ערכנו קצת שינויים. זה הכל. אצל הפגאנים יש אל ואלה. אצלינו יש רק אל אחד.

הפגאנים עוסקים גם בכשפים ובחלקים האפלים של העולם. ביהדות חל איסור לעסוק בכשפים אך הרשבי עם ספר הזוהר והקבלה זה הדבר הכי קרוב למאגיה. רק לחשוב שהחרדים עם הפאות רוקדים בהילולה כמו הפגאנים סביב עמוד מאי...

הדבר הכי משעשע אותי בחג הזה הוא לשרוף, להעלות על המוקד כל מיני דמויות שנואות. כמובן לא אותם אלא תמונות שלהם או משהו שמסמל אותם. היטלר, ערפאת, מורים, בוס. יש לי רשימה ארוכה למדורה שלי. למשל הרופאה שדפקה לי את האצבע, שוטרת שרשמה לי דוח, פקח עירוני שהשאיר לי דוח חניה, כמה בני משפחה מעצבנים, חנין זועבי, אחמד טיבי, כמה פוליטיקאים, כמה אנשי תקשורת, סתם אנשים מרגיזים. זו הזדמנות בלתי חוזרת

ובכל זאת, היום כשאני כבר לא עושה מדורות אני יכולה להזכר בכמה חביבות. אחת מהן : אני בכיתה ו' אחת המוצלחות שלי. כל הכיתה יורדת למדורה בואדי. אחותי בת ה-7 רוצה לבוא אתי. אי אפשר . היא קטנה מדי והואדי קצת מסוכן, קצת חשוכה הדרך לשם, היא לא יכולה עדייין ללכת. ואז בא ילד אחד שאני לא ככ אוהבת. ג'ינג'י עם משקפי קרן. תלמיד טוב אבל נודניק. הוא לוקח אותה בידיים.

עוד כשסוסון היה בטיפול נמרץ אמר לי חבר: קחי עורך דין

אמרתי שאין לי כוח לזה ואין לי ראש לזה

הוא אמר: דווקא כי אין לך ראש לזה תקחי עורך דין

הוא שלח אלי מישהו

אני זוכרת דבר אחד ממנו. הוא אמר תעדי הכל ביומן אפילו מה שנראה לך לא חשוב. מה עשו היום , איך הוא מתקדם. כל דבר. עשיתי זאת.

אבל בעלי לא רצה לקחת אותו. הוא פנה לעוד אחר, ישראלי, נפגשתי איתו, גם אותו לא לקחנו

שאלתי חברה, עורכת דין אם יש לה על מישהו להמליץ. כן היה לה, היא אמרה שהוא טוב והוא מאוד עשיר, וזאת אינדיקציה שהוא מרוויח טוב מהלקוחות שלו שהרי בארהב אין שכר טרחה על משפטי נזיקין אלא 1/3 מהפיצויים הולך לעורך דין.

סוסון היה כבר במח' נוירוכירורגית כאשר בעלי נפגש איתו. אני משומה לא נכחתי בפגישה אך בעלי החליט שהוא לוקח אותו.

ואז התחילה העבודה. הרבה טלפונים הרבה פגישות לאורך שנים. 

אני לא יודעת בדיוק מה הוא עשה. אני גם לא יודעת מה בעלי סיפר לו. מדי פעם הוא היה מטלפן או היינו נפגשים הוא היה מוסר לי דוח מצב ,  אני הייתי מוסרת לו דוח מצב. כללית לא הייתי מרוצה ממנו.

כבר על ההתחלה הוא אמר שאי אפשר לתבוע את JCC כי הוא מוסד צדקה. אז צריך לחפש את מי כן אפשר לתבוע. כן, אפשר לתבוע את המורה, את האחראית על שיעורי העברית ב JCC את שליח העליה שהיה אחראי על כל הקורסים ואת ההסתדרות הציונית העולמית . מאוד חרה לי שאת JCC אי אפשר לתבוע. ולא הבנתי איך הוא הפך למוסד צדקה. בסהכ זה מתנס שמעביר חוגים לילדים ולמבוגרים. איך הוא הופך למוסד צדקה , למה אי אפשר לתבוע מוסד צדקה ולמה אין לו ביטוח, שהרי לא תובעים את המוסד עצמו אלא את חברת הביטוח. מסתבר ש JCC סייע ליהודים שברחו מאיראן כאשר חומייני עלה לשלטון וכך הוא הפך מוסד צדקה.

הוא גם אמר לי לא לדבר עם אף אחד. כל מילה שלי יכולה לשרת את הצד השני וכך נאלצתי לדבר עם חברי ברמזים. הצד השני הצליח לעלות על זה שלסוסון היו אי אלה בעיות התפתחות . גם לחזור לארץ הוא לא הרשה לי העורך דין. הרגשתי כבולה. אבל חזרתי. המצב בארהב היה פשוט בלתי נסבל. סוסון לא השתלב בשום בית ספר אביו לא היה מוכן לשלם טיפולים עבורו, פשוט בלתי נסבל. ראיתי שאני הולכת להפסיד את הילד אם אני נשארת בארהב עוד דקה. 

הדיונים נמשכו גם אחרי שחזרתי לארץ ופעמיים בקרתי בארהב לצורך המשפט

ואז הגיע רגע האמת. שופט בדימוס אמר שאין לנו שום סיכוי, לשם הערכה כללית. לא הבנתי איך ילד שנפל מחלון במהלך לימודי עברית ב JCC ונפגע בראש וסובל מהרבה חסרים לא יכול לקבל שום פיצוי. העוד תבע בהתחלה 25 מיליון דולר ובסופו של דבר לא יוצא מזה כלום. אחרי כל הפגישות הדיבורים הנסיעות המסמכים לא יוצא מזה כלום. ממש רתחתי מזעם והתחלתי להכנס בעוד הזה. חשבתי שאולי האחרים היו יכולים להשיג תוצאות יותר טובות. פניתי לאותו ישראלי שבינתיים חזר לארץ. הוא לא היה איש בשורות. בסופו של דבר הוחלט על עיסקת טיעון בסכ חצי מיליון דולר.  זה מה ששווים החיים של הבן שלי. זה מה ששווים החיים של כולנו. חצי מיליון דולר בניכוי שליש ועוד הוצאות משפט לעורך דין.  ביד זה יוצא 250,000 דולר ורצוי לא לקחת את כל הכסף אלא תהיה תוכנית בה סוסון יקבל את הכסף החל מגיל 18 עד 60. סוסון היה אז בן 12.

לא הסכמתי לתוכנית הזאת כלל . לא היייתי מוכנה לחכות עד גיל 18 . מצד שני התוכנית העלתה את הסכום הכולל ליותר ממליון דולר ובעלי שהפך בינתיים לאקס חתם עליה. בסוף גמני חתמתי....

השנים חלפו, העניין הזה נשכח. חיים עם מה שיש. רק לפעמים אני חושבת אולי אפשר היה אחרת. מה היה קורה למשל אם הייתי לוקחת אז את כל הכסף? ולמה בכלל הסכמתי לעיסקה? לא רק סוסון נפגע. כל המשפחה נהרסה מהתאונה הזאת. החיים שלי, של בעלי, של הורי, של אחותי, של משפחת בעלי, חלק שיקמו את עצמם, חלק לא. ועל כל זה מגיע פיצוי בשווי של דירה קטנה במרכז תלאביב. סוסון הוא גם המוטב היחידי לפיצוי. ואני שמטפלת בו מאז ועד היום לא קיבלתי כלום