הכל חדש ונוצץ

בשישי הייתי אצל ההורים ויצאתי משם עם הרגשה לא נעימה.

אט אט התחלתי להבהיר את פשר ההרגשה הזאת.

אבא הרגיש כבר יותר טוב

אמא נאנחה שהכל עכשיו עליה

וכמובן התחלנו אמא ואני לדבר על הדברים האחרונים של אחותי.

יצאתי משם עם הרגשה של מאוכזבת. שום דבר לא ישנה שום דבר, ואני לא יודעת בשביל מה בכלל דברנו על זה. הרי זה דבר שהיה צריך לחלוף מעל הראש בלי דיון ובלי איזכור.

אני לא יודעת מי משתינו עוררה את הדבר הזה. אני חושבת שאני ואני כועסת על עצמי.

כן, שוב לחצתי על הכפתור הלא נכון.

וכך זה הלך. בערך

אני: הבנים שלי הבן הגדול נורא מקנא בבן הקטן אבל יש לו סיבות טובות לקנא. הוא נוסע לאילת יש לו חברים הוא מצא עבודה הוא סיים את הבצפר עם ציונים לא רעים בכלל והגדול אין לו כלום. הוא מחפש עבודה ולא מוצא הוא מחפש את עצמו ולא מוצא אז הוא מקנא נורא.

- גם אני קנאתי באחי ואת...

- אני לא מקנאה באחותי. אצלינו זה הרבה יותר גרוע מסתם קנאה. היא עשתה לי המון צרות

- מה היא עשתה לך?

- לא רוצה לדבר על זה רק שתדעי לך שאני לא רוצה לראות אותה לעולם וזה לא סתם.

- אבל למה? יש לה המון חברות והחברות שלה הן חברות שלך

- הן לא חברות שלי הן אף פעם לא היו חברות שלי אני רק פגשתי אותן כאן בבית והייתי נחמדה אליהן ובכלל החברות האלה שלה של היום אף פעם לא סבלתי אותן. ובכלל די. תעזבי. אני לא רוצה שוב לריב איתך בגללה. כל המריבות שלנו בשנים האחרונות הן בגללה. היא לא רוצה להיות חברה שלי אני לא רוצה להיות חברה שלה מה את רוצה? אמרת שזה בגלל בעלה? איך הוא היה מוכן לקבל את כל החברות שלה חוץ ממני? מה קרה? יש בי משהו לא בסדר? ומה אחרי זה כשהיא התגרשה? הוא כבר לא הפריע לה. נכון?

- את היית חברה שלו

- לא הייתי חברה שלו, רק הבאתי לשם את הילדים. מה את רוצה לא דיברתי איתה והילדים רצו לשחק ביחד ואת הרי לא רוצה שגם הילדים יריבו...

בשביל מה לכל הרוחות דברתי על זה?

אני נורא מאוכזבת מעצמי ומהכל. גם מהגישה של אמא אני מאוכזבת ומודאגת.

אחותי שוב לא אשמה בשום דבר.

בעלה אשם, אני אשמה רק היא לא.

ברור שאני אשמה. תמיד אני אשמה. תמיד אני רעה ותמיד היא בסדר.

ברור שזה לא תמיד.. ברור שזה קשור לאותו מעגל קסמים.

ועכשיו אני במקום לא טוב.

אמא נמצאת עכשיו בפאזה ההזויה שלה.

תיכף יבוא פיצוץ

ואני כועסת על עצמי.

זה התחיל שוב כאשר נתתי לאבא את הרופא.

ידעתי שכאשר אעשה בשבילם משהו אצא רעה.

איכשהו המפלצת תסובב את זה

איכשהו המפלצת תנצל את המצב ושוב תצא נשכרת

היא אפילו תשתמש בשירותים של הרופא הזה כי הוא אמר שגמני וגם היא צריכות להבדק.

אני אמרתי אין לי זמן להיות חולה אבל היא הגיבה בהיסטריה.

שוב תהיה גם לה איזו טובת הנאה בזכותי

אני כל הזמן עושה דברים טובים ואיכשהו יוצאת רעה...

הפעם ידעתי זאת מראש כי אני מכירה את המעגל הזה

ידעתי שאם אתן עזרה אקבל בעיטה בפרצוף.

קיוויתי כרגיל שזה לא יקרה

רק נעמדתי בפני דילמה

האם לא לעזור לשחק אותה אדישה למתרחש ולהיות מוגנת

או לעזור ולפתוח שוב את מעגל הקסמים הזה שיביא אותי למקום רע

אני עשיתי את הבחירה שלי במודע

אולי זה קצת יקל

עכשיו הגיע הזמן להתעסק עם דברים אחרים

ברכות לרוני דלומי

האמת, חשבתי שיש לה סיכוי מול מיי וולאדי

אולי היא פחות מקצועית אבל היא ממש חמודה

למיי יש קהל ספציפי שלה. לא כולם אוהבים את הסגנון שלה

עם זאת האמנתי שמיי תזכה

הקהל כל הזמן הצביע רוני למרות השופטים.

הקהל העדיף נערה מעודנת עם קול סופרן

על פני חיית במה עם קול אלט עמוק ומחוספס

אני העדפתי קצת מיי

אבל אני ממש ממש לא מצטערת על בחירתה של רוני

הגיע לה

בהצלחה לה בדרכה

וגם לאחרים

סוף הקיץ סוף העונה סוף השנה. נראה שאנחנו במן חגיגה אחת גדולה שעומדת להסתיים בקרוב. דווקא השנה הקיץ לא נגמר לי ב- 31.8 . יש לו המשך כי החופש הגדול ממשיך. היום נוסע החייזר לאילת עם כמה חברים. הוא לא מרגיש ככ טוב, הוא משתעל אבל לא מוותר. ב- 1.9 כאשר כולם יחזרו ללמוד וחופי הים יתרוקנו הוא עוד יהיה באילת אם כמובן הוא ירגיש בסדר. הוא עושה אתי ויכוחים על כסף שחבל על הזמן. אני כבר מותשת ממנו. הוא לא יראה את כוכב נולד. זה לא מעניין אותו.  הוא נוסע בלילה.

אני אלך להופעה השניה של מדונה. קניתי כרטיס ב- 100 שקל דרך נטוויז'ן ואני צריכה לקנות כרטיס נוסף רגיל כי גם סוסון רוצה לבוא.

למרות הכל יש מן תחושה של סוף באוויר שקשה לי להסביר אותה. אולי מתוך הרגל כשאני מסתכלת בתאריך רואה סוף אוגוסט אומרת עוד מעט בצפר אבל אין בצפר. נגמר. יש כבר אפילו ציונים סופיים. לא רעים בכלל. בכל זאת יצא משהו מהחייזר העצלן הזה שלא רצה ללמוד.

אתמול ככה דפדפתי אחורה בבלוג ונדהמתי לראות שרוב הפוסטים שלי משדרים רע. לא ככ רע לי בחיים כפי שזה ודאי מצטייר. לא ככ טוב אבל גם לא עד כדי כך גרוע. היו לי אפילו אירועים נחמדים שלא כתבתי עליהם בכלל כמו למשל מסיבת הסיום של המקהלה שנערכה בגינת ביתה של חדווה החולה שקוראת למחלתה שפעת ומתפקדת באמת כאילו אחת שיש לה לא יותר משפעת. היתה שם אוירה נהדרת. הבאתי לשם סלאט ירוק בלי מתכון מיוחד, עם נבטים, פטריות, עגבניות שרי, חסה או עלי בייבי - אני כבר לא זוכרת ושפכתי עליו איזה רוטב שמורכב מחומץ בלסמי חרדל שמן ולא זוכרת מה עוד. העיקר שתוך רבע שעה לא נשאר ממנו זכר וזו המנה הראשונה שנגמרה. דווקא הבאתי הרבה סלאט. היו לנו גם כמה חזרות גנרליות במקומות שונים בארץ. גם נחמדות, גם בהולנד היה כיף חוץ מהקיטורים והיצירה הזאת ששרנו ממש מוצאת חן בעיני.

גם במלון הנסיכה היה כיף ממש ממש כיף.

מופע הסיום בבצפר של החייזר היה ממש גרדניוזי. מהמם. למחרת המופע פגשתי את המנהלת במרכז חורב,  המנהלת שקיטרתי עליה ואמרתי לה: זה היה מדהים. אין מילים. אני עוד התלוננתי שזה שונה אבל זה היה ענק.

יחסית זו היתה שנה רגועה כך שדי מפליא אותי לראות את שיפעת הקיטורים. לא הציקו לי כמו בשנים עברו. לא היה איזה אירוע מיוחד שחירפן אותי כמו בשנים עברו ואני מקווה גם שלא יהיה. נכון שלא הכל היה שמח. סוסון הפסיק לנהוג ואבי חלה אבל איכשהו זה פחות גרוע מזה שעושים ממני סמרטוט.

בטח תשאלו עכשיו מה נפל עלי. לא נפל עלי כלום פשוט גם לי רע לקרוא ככ הרבה קיטורים כאשר יש עוד דברים בחיים. לא יותר טוב לי היום מאשר ביום אחר ולא יותר רע לי. אני מקווה שבשנה הבאה אקטר פחות וגם שיהיה לי פחות על מה לקטר.

ולסיום עוד קטעים מהיצירה של ג'נקינס שממש ממש מוצאת חן בעיני

לסרטון אין שום קשר עם היצירה

וזה כבר משהו אחר קשור לימינו אלה

השיר הוא סוף העונה של גלי עטרי. לצערי הורידו את הקליפ ההוא. יש קליפ אחר. פחות טוב