חשישניקית בגמילהה

אנשים תגידו לי מה יהיה איתי, אה?

אני מסתבכת עם עצמי כ"כ.... לא יודעת מה ניסגר איתי ולאן החיים האלה מזרימים אותי. בינתיים אני רק הולכת עוד יותר לאיבוד ומאבדת את עצמי לגמרי... אני כבר לא אני. אבל מיצד שני, אולי זה לטובה? אולי אני-אני זה לא בן אדם כ"כ טוב.. ובעצם אני הופכת לאדם טוב יותר (אוף, אני אוכלת סרטים עם עצמי...).

הכוונה זה שאני כבר לא בוגדת על ימין ועל שמאל, לא מתמסטלת עם חברים מפוקפקים, לא מבלה כל שישי עד אור הבוקר, לא מתעוררת עם זיכרון מחוק מימה שעשיתי בלילה, לא משקרת וגונבת, מסתירה ומחביאה כל הזמן, לא משתוללת ועושה מה שבראש לי מתי שבא לי ועם מי שבא לי...

שכניראה כל זה לטובה, אבל זאת פשוט לא אני.