Tomato Town

יש לי עוד 4 ומשהו חודשים עד הגיוס..

התוכנית שלי הייתה לעבוד ולעשות את כל הדברים שלא היה לי זמן לעשות בזמן הלימודים..

אז פסיכומטרי הספקתי..

קניתי מכונת תפירה [שאגב נדפקה אתמול ואני צריכה לתקן אותה =\]

ולא דאגתי לבגרויות או מבחנים וכאלה... הו כמה כיף זה לישון..

אבל לתכנן תוכניות קבועות ומסודרות זה אף פעם לא משתלם.. כי תמיד התוכניות משתנות..

אחרי שסיימתי את הפסיכומטרי ואמרתי לעצמי "זהו! מעכשיו והלאה אני רק עובדת!"

זה לא בדיוק מה שקרה.. היה לי מאוד קשה למצוא עבודה.. ועד שמצאתי הייתי צריכה לוותר עליה.. אחרי שבועיים מצאתי עבודה נוספת שחשבת שהיא תהיה קבועה אבל פוטרתי..

עכשיו כבר מעל שבוע אני מחפשת עבודה אחרת והזמן רץ ואף אחד לא רוצה כבר לקחת בחורה שמתגייסת בעוד 4 וחצי חודשים!

כשזה היה חצי שנה אז הם שקלו אפילו.. אבל עכשיו פחות

אין נסיון פה, ואין שם..

כבר נגמרו המקומות בכללללל אזור חיפה שבהם אין את הקו"ח שלי או שלא דחו אותי!

כל המוטיבציה של החיפוש עבודה ירדה לי מאוד.. אבל אני ממש חייבת את העבודה הזאת!

שלשום סוף סוף היה לי ראיון עבודה.. תשובות יהיו רק בעוד שבוע.. אז הלכתי לעבודה אחרת אתמול.. בבאולינג. אבל זה משמרת קטנה פעם באיזה שבועיים במקרה הטוב ><

ממש לא מתקרב להכנסה שאני צריכה!

לפני כמה ימים קלטתי שאני מתחילה להיכנס לתחושת הריקנות הזאת.. התחושה שלא רציתי להכנס אליה..

אבל באמת אין משהו שימלא אותי..

אני מבלה המון עם החבר'ה וזה הכי כיף שיש! זה באמת משאיר אותי שמחה... אבל זה לא בדיוק התחושה שהייתה לי כשהייתי מלאה במשהו..

לחזור לסייף אני לא יכולה כי הנבחרת שלנו מתפרקת ואני לא בגיל המתאים לתחרויות נוער ובתחרויות מבוגרים יש זקנים שקורעים לי את הצורה.. למרות שלמאמן לא כזה אכפת.. זה פשוט יהיה מוזר ומשעמם כי אני לא חושבת שכל כך נשארו שם אנשים..

להשקיע את האנרגיה שלי בעבודה אני לא יכולה.. כי אין לי אחת..

מבאס.. ורציתי לשתף..

היום ישבתי בתחנה אחרי תדרוך בעבודה.. במשך 4 שעות הייתי צריכה להשגיח על מלא ילדים בני 8 בבאולינג... הו הדציבלים!!

ואיך כולם התלהבו כשהיה אולטרה סגול!

דווקא לא עבודה מאוד קשה.. סתם עושה כאב ראש..

אני גם לא במצב של להתלונן על העבודה שלי.. אין לי ממש עבודה..

אני בשיחה עם עצמי:

איך מסתדר לך לעבוד עם ילדים כשאת לא אוהבת ילדים? אני נאלצת לסבול

איך מסתדר לך לעבוד עם אנשים כשאת אנטיפטית? חיוך מזויף פותר הכל

איך יסתדר לך לעבוד ליד בשר כשאת צמחונית? אין לי ברירה...

ואז אני מגיעה למסקנה שאני אפילו לא מרחמת על עצמי כי אני יודעת שאין לי סיבה להתלונן בכלל.. אני גם לא במצב של להיות בררנית!

אני סתם נשמעת מפונקת... וכנראה שזה מה שאני.. לא באמת היו לי עבודות רציניות להמון זמן...

לפחד להכנס לשגרה משעממת אני לא יכולה כי אין לי ממש משגרה ומסגרת כרגע.. אז מהבחינה הזאת אני די מסודרת..

היה לי צורך לפרוק...

ולא יצא לי לצלם כל כך בזמן האחרון אבל בכל זאת הנה כמה תמונות:

רינה ואני רצינו תמיד לטעום פיצה עם תולעי גומי.. אז היא הכינה לי

זה המבט המזועזע והמאוד לא פוטוגני שלי למקרה שלא שמתם לב XD

זאת לידיה שניסתה לתמוך נפשית אך ללא הצלחה :P

לקחתי מזה ביס ורציתי להקיא את נשמתי!!!!! זה היה נוראייייייייי ><

רון הביא לרינה ולי כאפות כאלה כמו שהיו לנו בילדות D::::

יאי



ביחד עם רון הכפרעעעע

היה לי משעמם...

מעו

נקווה שהפוסט הבא לא יהיה כל כך דל