אתם אולי תחשבו שאני מגזימה או לוקחת את זה יותר מידי קשה, אבל אני חושבת שיש לי פוסט טראומה מהפרידה האחרונה שלי. מעבר לכל התסמינים והקריטריונים להפרעה, שיש לי את רובם אגב.. אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה לפתח שום קשר כזה או אחר עם גבר, אחרי המערכת יחסים האחרונה שהייתה לי. רק המחשבה של לצאת עם גבר לדייט או לפתח איתו קשר כזה או אחר, מכניסה אותי לחרדה ולמצב הימנעות ואז יש לי התקף חרדה, בכי בלתי נשלט ודפיקות לב חזקות. אני מסתובבת לי בטינדר ובאוקיופד ואני מתחילה שיחות עם גברים אבל ברגע שהם מבקשים את מספר הטלפון שלי או להיפגש איתי, אני חוסמת אותם מיד. אני פשוט לא יכולה לדמיין את עצמי שוב בסיטואציה הזאת. וזה לא רק המחשבה של להיכשל בקשר, זה גם להיפתח למישהו בצורה אינטימית ואחר כך לקבל סכין בלב בצורה שקיבלתי ולסובב אותה מיליון פעם... אני פשוט לא חושבת שאני יכולה לעבור את כל זה שוב. אין לי ספק בכלל שאני צריכה לחזור לטיפול, אני רק מפחדת שהחלומות שהיו לי לפני הטיפול הקודם שהיה לי, יתחילו לחזור על עצמם ואז לגמרי אהיה בטוחה שאני חייבת לחזור לטיפול. אז לפני הטיפול היו לי חלומות מגיל 16 בערך שהיו חוזרים על עצמם בתדירות של כמה פעמים בשבוע, בהם אני נמצאת בשירותים ציבוריים וגברים מציצים לי לתא. בחלק מהחלומות הייתי ערומה, רק עם חולצה ובלי מכנסיים ותחתונים ובחלק היו חסרות דלתות השירותים או שהיו דלתות חצי כאלה שתמיד היו רואים אותי. ובזמן שאני עושה פיפי גברים היו מציצים לי, אבל לא בקטע מיני אלא פשוט פותחים איתי בשיחת חולין רגילה לגמרי. הפסיכולוג שלי כמובן ניתח את זה כנטייה ופחד להיות במערכת יחסים אינטימית עם גבר, ולא מבחינת הסקס (כי בחלק הזה מעולם לא הייתה לי בעיה), אלא הימנעות להיכנס לקשר אינטימי ומחייב עם גבר. על מי אני עובדת... בטח עוד יומיים החלומות האלה שלי יחזרו, זה רק עניין של זמן.
והכי מעצבן, זה לא שהייתה לי ילדות איומה והורים גרושים. ההפך, הייתה לי ילדות נהדרת וההורים שלי חיים באושר והם עדיין אוהבים ואומרים את זה אחד לשני עד עצם היום הזה. מבחינה פרוידיאנית לא אמורה להיות לי בעיה בתחום הזוגי והאינטימי, היו לי את התניות הלמידה הפסיכולוגיות הכי מושלמות שיש. אבל משהו בכל זאת נדפק באמצע ואני לא מצליחה לפתח קשר נורמלי עם גבר. בינתיים אני מבזבזת את זמני בזיונים אקראיים עם ילדים בני 22-23 שחלקם עדיין בצבא... וזה לא ממש מוביל לשום מקום מלבד להרס עצמי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
היפשושית