משועממת כרונית...

# חגית <אתי אנקרי> ואלון <ליאור אשכנזי> נוסעים ביחד באוטו ושומעים שיר ברדיו של שלמה ארצי.
אלון: זה שיר גדול השיר הזה, את לא אוהבת אותו?
חגית: אני לא מקשיבה למילים אף פעם....
אלון: חבל כי הוא דווקא בסדר. אני חושב שסתם אנשים עושים לו יותר מדי חשבון. הנה זאת למשל זאת לא שורה טובה?
חגית: מה?  
אלון: "אם לא נאט, לא נביט, לא נשים לב לפרטים, לא נגיע לארץ חדשה" לא?
חגית: כן אתה יודע מה זה נראה לי נכון. 
 
 

# רפי ויואל נוסעים ביחד ביום כיפור למבצר אנטיפטרוס שבדרך רפי מתעייף....
 
יואל: אתה יודע מה הבעיה שלך אתה?
רפי: לא, אתה בטח תגיד לי.....
יואל: אתה עוצר גם בירידות.
רפי: מה זאת אומרת?
יואל: אתה לא מכיר את הביטוי הזה מהאופניים
רפי: איזה ביטוי?
יואל: כשקל לך אז סימן שאתה מירידה
רפי: כשקל לך אז סימן שאתה בירידה?
יואל: כן כמו בחיים אחי, אתה עוצר גם בירידות
רפי: אני  עוצר
יואל: אתה עוצר גם בירידה, אתה מחפש את הקושי בטרוף כל הזמן, ....אתה לא זורם בלירה
רפי: אני לא זורם? ככה נראה בן אדם שזורם, כל אלה שמדברים על זרימה, הולכם ליוגה, אוכלים גרנולה, הם לא זורמים, ככה נראה בן אדם שזורם.

 - רפי ויואל מגיעים למבצר אחרי שיום שלם רכבו על אופניים

רפי: אחי, אתה חושב רואים יותר טוב מלמעלה?

יואל: מה?

רפי: את החיים

יואל: יותר גבוה לא יותר טוב. לאן אתה הולך?

רפי: לראות אותם ...

# אלון ואלה <יעל אבקסיס> בבית של אלה וליאה <התינוקת שלה...> לא מפסיקה לבכות.

 אלון: יש נקודה כזאת בפיסיקה של כל מנוע שהוא נכנס למין רעידות כאלה והוא יוצא מזה כשמגבירים את הטורים. נגיד, במכוניות ישנות היית יכולה לראות את זה, שבנקודה מסוימת על הספידומטר כל המרכב של המנוע מתחיל לרעוד, את יודעת,  ממש, טה טה טה טה טה, ככה, ואז כשהיית מגבירה את המהירות, לוחצת על הגז, זה היה חוזר למצב הרגיל....

אבל אני באמת מאמין, שגם אנחנו בני האדם יש לנו מין מנוע פנימי  כזה שיש לו   רזוננס מאוד רחב. ואני חושד בליאה שלך, שיש לה רזוננס מאוד, מאוד רחב, בגלל זה היא לא מצליחה להגיע לשקט פנימי, את מבינה? אבל כשמגבירים את המהירות עושים תנועות כמו שאני עשיתי, היא מצליחה להירגע, את רואה.

אלה:  מה שאתה אומר זה שכשאתה עושה ביביסיטר לבת שלי אתה עורך עליה ניסוי פיסיקלי?

אלון: אה, כן אפשר להגיד שאני עורך עליה ניסויים פיסיקליים, כן. 

# שיחה בין אלה לאלון על רפי... <אחד הדיאלוגים שאני הכי אוהבת !!!!!!>

אלון: אמא שלי, שאני מאוד אוהב את האוכל שלה, תמיד שאני בא אליה ואני אומר לה "אמא אני רעב", היא אומרת לי: "מה אתה רוצה?" אני אומר לה "אני לא יודע", אז היא אומרת לי: "אתה חייב לדעת מה אתה רוצה. אם לא תהייה ברור לגבי מה שאתה רוצה אתה לא תקבל אותו". אוקי, אז אני הייתי אומר לה "אני רוצה סטייק עם צ'יפס". אז היא היתה אומרת לי: "יש קציצות עם פירה, זה דומה". "אז בשביל מה שאלת אותי אם זה מה שיש?" אני הייתי שואל אותה. "כי אתה חייב לדעת מה אתה רוצה". זה לא משנה מה יש.
אלה: מה אתה רוצה להגיד לי בזה?
אלון: שרפי הוא לא הסטייק והצ'יפס שדמיינת לעצמך, הוא קציצות ופירה, שזה בשר ותפוחי אדמה, זה דומה. זה אוכל, וזה משביע. השאלה היא, אם את מוכנה לוותר על הסטייק? והצ'יפס?

-אלה מתקרבת אליו נותנת לו נשיקה מצלצלת וצוחקת ....

אלון: משהו שאמרתי?

# שיחה בין יואל לרפי < גם, אחד הדיאלוגים שאני הכי אוהבת !!!!!!!

יואל: איי אתה, אני זוכר אותך בכיתה ו', אתה זוכר כיתה ו' או ז' ייצגת אותנו באיזה תחרות שחייה בבית ספר היה יום ספורט.  אתה זוכר את זה, קפצת למים תפסת פור ענק על כולם, הייתה כמעט ראשון עד לקצה של הבריכה, נתקעת עם הראש בקיר?  אתה לא זוכר את זה? (רפי מנענע בראשו לשלילה), נדפק לך המוח הגעתה אחרון בסוף. לא זוכר את זה?
רפי: לא
יואל: יצאת החוצה הייתי בקריזה עליך, שאלתי אותך מה קרה? אמרתה לי נתקעתי עם הראש בבריכה, אמרתי לך זה ראיתי, למה זה קרה, אמרתה לי ששחית עם עיניים עצומות. אתה לא זוכר את זה?
רפי: לא זוכר.
יואל: אז לא משנה, שאלתי אותך אז למה שחית עם עיניים עצומות? מה ענית לי אתה זוכר? אה... אם אני אפתח את העיניים ישרוף לי.
רפי: נכון
יואל: מה נכון.
רפי: תשובה הגיונית. אז מה זה אומר? 
יואל: תפתח את העיניים אולי תתקדם קצת יא-טמבל,
רפי: אבל ישרוף לי
יואל: אז ישרוף לך אבל אולי תפסיק להיתקע עם הראש בקיר כל הזמן
רפי: אני אוהב אותך יואל
יואל: גם אני אוהב אותי.

טוב... מקווה שנהנתם כמוני....