"הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות"

אתה שוכב שם,
ואני פשוט... מרגישה רע.
מן בחילה כזאת שלא עוברת,
ואני יוצאת לעשן סיגריה,
והסיגריה הזאת מעלה בי הרהורים.
אתה פשוט שוכב שם,
ומשום מה, אני ניגעלת
מתפללת שהסיגריה הזאת פשוט לא תגימר,
רק שאני לא אצטרך לחזור לשם,
ואני חושבת אולי אתה פשוט תירדם עד שאני אחזור,
ואז אני לא אצטרך לחבק אותך
זהו, אני חושבת שנירדמת
ואז אתה מציץ בפלאפון לראות מה השעה
ואני ממשיכה להתפלל,
רק שהסיגריה הזאת לא תיגמר
וההרהורים האלו הורגים אותי מבפנים,
ברגע זה הייתי פשוט רוצה שתלך
שאני לא אצטרך להתמודד עם זה
אבל אתה פשוט שוכב שם.
והסיגריה כבר ניגמרת,
ואני ממשיכה לשבת שם, על עדן החלון.
חושבת איך הגעתי למצב הזה,
אבל יותר, איך אני יוצאת ממנו.
אבל אתה עדיין שוכב שם.

(ולמרות מה שמשתמע מזה, לא. לא שכבנו)