לאלו ממכם שאינם מתמצאים במונחים שיש להתמצא בהם-
קטושקה= תפוח אדמה.
ובכן, כשאני צריך לקום ממש מוקדם לפעמים אני מוצא שלא נשאר לי זמן לישון.
החיים שלי פשוט מתחברים בצורה חולנית כזאת מקצה אחד לשני ונוצר חור שחור שמיין!
ואכן, בלילה של יום רביעי לא ממש יצא לי לישון. פשוט נשארתי ער.
עבדתי קצת על ציור מתנה לטלצ'יק ליום הולדת ובשאר הזמן הייתי עסוק בלחשוב מה אני יכול לעשות בשאר הזמן.
שתיתי קפה- שמאיזושהיא סיבה מסתורית ביותר החלב שלו לא רצה להתקצף.
אפשר להבין אותו. גם אני לא הייתי רוצה להפוך לקצף. אבל בכול זאת נהפכתי.
אחרי ששתיתי קפה כושל החלטתי להכין לי פירה. (יאי פירה!)
חתכתי תפוחי אדמה ושמתי בסיר עם מים (על האש כמובן)
הסתכלתי על השעה- 5:20 "לחזור להוריד מהאש ב 5:40"
חזרתי לחדרי, עבדתי על הציור עוד קצת והתעסקתי בדברים כאלה שיש להתעסק בהם במחשב (אני יודע מה אתם חושבים וזה לא פורנו!!!).
עד שהמחשב שלי נתקע ונכבה. זה קורה הרבה לאחרונה.... נראה לי שזאת התחלה של מרד רובוטי במין האנושי אבל מצד שני אם זה היה המקרה אז אני לא הייתי כותב את זה עכשיו. D:
*מאז כתיבת הקטע הזה ועד עכשיו עברו שלושה חודשים.
שלושה חודשים שחיכיתי כי המחשב שלי מצא דרך אחרת להתקלקל שוב ושוב. במשך שלושה חודשים.
חולני 0ם"
חזרה ללפני שלושה חודשים-
החלטתי שהוא צריך חופשה ארוכה של חמש דקות ועליתי לקומה העליונה של חדרי (כן יש לו שתי קומות אם לא ידעתם) כשלפתע הרחתי מין ריח כזה של ל"ג בעומר. וכשאני אומר ריח של ל"ג בעומר אני מתכוון לריח של תפוחי אדמה שנשכחו באש לפני שעות.
הריח המיסתורי (שבכלל לא זכרתי ממה הוא נובע 0_ם) משך אותי אל הקומה העליונה של ביתי.
שהייתה דרך אגב מלאה בערפל מסריח כזה. רק אז נזכרתי ששמתי תפוחי אדמה על האש.
הסתכלתי על השעה- 7:04
רק 84 דקות יותר מהזמן המומלץ.
רצתי לכבות את האש בחשש שמשהוא יתפוצץ עליי ופתחתי את כל החלונות.
בתחתית הסיר היה דבר שלא נראה כמותו מאז מרד העבדים השחורים בארצות הברית.
שפכתי את תוכן הסיר אל הפח בהיסטריה קלה. אבל תפוחי האדמה המיסו את השקית 0_ם
הסיר שנהפך לשחור נמצא בתהליכי שיקום עד עכשיו.
ואין ספק שפעם הבאה שאני לא אשן הדבר היחידי שאני אבשל יהיה פופקורן במיקרו.
האימה תשאר בזיכרוני זמן רב.
למקרה ששכחתם איך אני נראה:
אני עשיתי את ההרחבה במו ידיי האימתניות.
זאת תמונה ישנה כמובן.
והנה משהוא שלא ידעתם עלי!... או שכן...:
תודה.
ולקינוח, פרוזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: