כי כל אחד,ועל מה שהוא משלם.

אז אחרי כמה שבועות או חודשים טובים שלא ביקרתי פה.

הגיע הזמן לפרוק קצת.

עם החבר נהדר מתמיד,לא חשבתי שאני יכולה לאהוב מישהו ככה ולקבל מזה כ"כ הרבה.הוא מדהים מדהים מדהים.מפרגן,חמוד,תומך.הכל.עוד מעט אנחנו יחד כבר שנה.כשרק התחלנו להיות יחד מי חשב שהקשר הזה ילך בכלל..אני הייתי שרמוטה קטנה שמחפשת ריגושים..והוא לא היה מוכר יותר מידי..כשהתחלנו להיות יחד החברים והחברות נתנו לזה מקסימום שבוע..וכן בהתחלה היה נורא.מריבות.חוסר הסכמה על הכל.שוני מטורף.ועם הזמן למדנו להיות שם אחד בשביל השני,לאהוב,להבין,לנסות להתפשר אפילו קצת..ועכשיו אם מישהו שואל..בחיים לא הייתי מוותרת על הקשר המדהים שלי איתו.הוא גורם לי לחייך כשאני עצובה,נותן לי הרגשה הכי נעימה בעולם איתו ועם הגוף שלי,הוא תמיד יודע מה לומר ולענות,הוא שם כשאני צריכה,כשהחברות מעצבנות הוא מרגיע וגורם לי להסתכל על כל הצדדים,כשהלימודים לא משהו הוא תמיד יודע מה צריך לעשות..ולפעמים מלמד אותי יותר טוב מכולם.הוא האהוב שלי.

בלימודים לא מזהיר..כל המקצועות שהייתי חזקה ומצויינת בהם בשנה שעברה ירדו לטמיון,בספרות בקושי 82 קיבלתי ושלא נדבר עם היסטוריה..מתמטיקה ואנגלית אני בכלל לא מתפלאת.למרות שאני דיי קורעת את עצמי בשביל להגיע לציונים נורמאלים.הלחץ משפיע מתמיד ומעלה רצון רק לא לעשות כלום,לנוח,לעזוב הכל.הדרישה רק עולה מיום ליום.

אני מתחילה לשבת על עצמי ולנסות ליישם הרגלי למידה שאין לי..אבל מה לא עושים בשביל כמה מספרים...?

עם האוכל סה"כ בסדר..אני אוכלת המון,המון לא מפסיקה.אבל רוב הקלוריות ככל הנראה הולכות לציצי,אין מה לדבר שגדלתי קצת בצדדים..ועוד השבוע הגלולות האלו רק מנפחות..עליתי איזה קילו וחצי.

בשריפת כל האוכל שנכנס אליי מבחינתי אין משהו יותר טוב מאשר ריצה,ריצה ללא סוף,בימי שישי בד"כ אני רצה 5 קילומטר וזה גם יכול לכסות לי על שיעורים שלא נוכחתי בספורט.אז זה בכלל נהדר.שיעורי ספורט קורעים אותנו..שיעורי ריקוד נהדרים..חוץ מהקבוצה שנותנת הרגשה של עצלות וחוסר רצון להשקיע..אבל סה"כ אני קורעת את עצמי ומרגישה הכי נהדר בעולם.

עם החברות בסדר,קצת מתרחקות ומתקרבות,אחת כרגיל מרוכזת בעצמה ולא רואה ממטר אף אחד שהוא לא היא.אחת קצת תפסה מרחק..היא כזו של תקופות,אבל עדיין אין כמותה.עוד אחת הכי מדהימה שיש התרחקנו קצת כן...אבל איכפת לה מזה והיא מראה לי,דיברנו על זה וזה עשה לי הכי טוב בעולם.מהשאר אני ממש כבר לא מצפה.

קניתי מלא בגדים חדשים ונעליים..ונחמד סה"כ.קצת חסר לי להיות כאן,אבל כנראה זו ההחלטה הנבונה ביותר בשבילי ברגע זה.אני מפחדת להבלע בחור שוב..למרות שבשבועות האחרונים יצא לי להקיא פה ושם..גם מחולי וגם מתחושת מלאות וכבדות.אני מפחדת להשאב שוב.הכדורים עדיין בקופסא שהם היו בה,קופסא חדשה שמחכה להפתח (?) מברשות השיניים שבשירותים עוד קורצות מידי פעם בשביל ההרגשה הריקה הזו,ההרגשה של שחרור.

אבל בינתיים אני שפוייה (וזה באמת מאוד תלוי איך מסתכלים על זה)

הפסקתי לעשן חבילה ליומיים,הפחתתי אני מעשנת בשבוע חבילה.שזה נהדר..משמונה תשע סיגריות ביום לרדת לשתיים זה נהדר לפחות מבחינתי.לשתות הפסקתי כמעט לגמרי,כבר לא כייף מרגש או מהנה יותר מידי...

אני במגמת שיפור.רק שהלימודים יראו קצת תוצאות והכל יהיה נהדר.אני אוהבת אותכן והתגעגעתי המון.

תשאירו תגובות אני אשמח לשמוע מה שלומכן.

אגב השלג פה באזור שלי היה מדהים גבוה רך ולבן (פלא).היה נהדר ביטול של יומיים מהלימודים.למרות שאני לא חובבת קור גדולה היה דווקא דיי נחמד.

אוהבת המון.