אני לא אוהבת שטוב לי? לא נראה לי, זה לא הגיוני (אני הגיונית מדי, אני צריכה להפסיק את זה), אבל זה הפתרון היחיד שעלה בדעתי.

אני כל הזמן מנסה לשכנע את עצמי שרע לי ולמצוא לעצמי סיבות. זה מתבטא גם בזה שאני קוטרית לא נורמלית. אין דבר שאני לא אתלונן עליו.

הייתי כותבת שאני שונאת את עצמי, אבל זה מטומטם לכתוב את זה. אנ שונאת טמטום, לא אוהבת להיות מטומטמת בעצמי ובכל זאת לא מצליחה להימנע מזה.

הפוסט הזה בעצמו פשוט מטומטם. אז למה אני מפרסמת אותו, בעצם? ~צומי מודחקת בפעולה~

הרבה דברים להספיק עד האביב, עד אפריל. הרבה יותר מדי, לא בטוחה שאספיק. אולי בכל זאת אצטרך להיות כאן בקיץ. אני לא רוצה את זה.

(הצביעו לי, כי אני עדיין צריכה את זה וכי מסתבר ששום דבר לא ימנע בעדי לנסות ולהשיג הצבעות. טוב, כמעט.)