וזה כל מה שיש לי לומר בקשר לבחירות.

הפעם, לשם שינוי, אשים את כפתור ההצבעה בתחילת הפוסט.

הנה, כפתור. תצביעו! P:

היום קיבלנו בחזרה את המבחנים באנגלית (אחרי חודש בדיוק! ><).קיבלתי 82 (אחוזים, כי היא תמיד עושה מבחנים עם ניקוד מוזר), שזה יותר גבוה מאדר ומנעמה! =O

התלהבתי כ"כ הרבה שקיבלתי את הציון הכי גבוה בכיתה. איכסה. :X אבל נו, כשמקבלים במבחן באנגלית ציון גבוה יותר מאדר מותר להתלהב.

היום יעלי ועילי היו פה. עילי היה עם קוקו שגרם לו להראות קצת כמו ילדה. P:

הוא נתן נשיקה לסבא שלו (שבא איתם לפה) ולאמא שלי. איזה חמוד!

כל פעם שהם באים יעלי צמודה לטלויזיה, צופה בערוץ הופ. אין להם בבית כבלים. היום לפני שהם הלכו היא ביקשה מאמא שלה שהם יבואו שוב ביום ראשון. אמא שלי ואמא שלה שאלו אותי אם היא רוצה לבוא כי היא אוהבת להיות פה, או בשביל הטלויזיה. היא ענתה כמובן כי היא אוהבת להיות פה. וגם קצת בגלל הטלויזיה. :]

היא יצורית חביבה בהחלט, וגם עילי. ^^"

מסתבר שכבר שש שנים החטיבה והתיכון בישוב מוציאים משלחות לגרמניה, ואח"כ ילדי המשלחת מארחים את הילדים הגרמנים, שנה החטיבה (ט') ושנה התיכון (י').

השכבה שלנו תהיה זו שתוציא את המשלחת בשנה הבאה, והיום נתנו לנו טפסים לגבי זה (רק למי שרצה). אמורים להחזיר אישור מההורים עד יום חמישי הקרוב, ואז לקבל טופס פרטים אישיים. ממלאים גם אותו, ומקבלים מועד לראיון אישי, מתישהו אחה"צ ביום ראשון הקרוב. מהר מאוד בוחרים כעשרים ילדים, וסוגרים את המשלחת. זהו, אין שינויים - ילדים מצטרפים, ילדים עוזבים, כמו שתהיה המשלחת לפי ההחלטה בתחילת החודש הקרוב, כך גם תראה במטוס לגרמניה.

התנאים להשתתפות במשלחת הם שליטה באנגלית, יכולת לתקשר עם האנשים שם, התנהגות טובה בבי"ס, תשלום של 850 דולר (גנבים, הם מרוויחים מזה כ"כ הרבה, ואנחנו בטח משלמים גם על המורים), ונכונות להשתתף ולהתחייב לפרויקט למשך כל שנת הלימודים הבאה.

בסוכות טסים לאחד עשר יום, ובאזור יום השואה הגרמנים באים לארץ לאחד עשר יום.

אני די רוצה להיות במשלחת הזאת, אבל נתנו לנו שלושה ימים להחליט על מחויבות של כמעט שנה, כשכל זה יקרה רק בעוד חצי שנה. מי יודע מה יהיה עד אז? =\

אני לא בטוחה עד כמה אסתדר שם במשך אחד עשר ימים, בלי ההורים שלי, כשאני צריכה לישון ולקום בבית זר עם אנשים שלא פגשתי מימיי. זה קצת יקר, אבל אני יודעת שאם אני ארצה לעשות את זה ההורים שלי ישלמו (אבל בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהדבר הזה עולה משהו כמו 4000 שקלים). בנוסף לכל זה, אין לנו חדר אורחים בבית, ואני לא אוכל לארח מישהו על מזרון בחדר שלי, כש*אם אצא*, שם ודאי יתנו לי חדר משלי.

מבחינת ילדים אחרים שיצאו, זה באמת לא שיקול.

אין לי מושג אם למסור את אישור ההורים או לא. X.X

(אני חושבת שיש סיכויים די טובים שאבחר למשלחת, כך שלתת את האישור, ללכת לראיון ולהמשיך הלאה עם מה שיקרה זו לא אופציה).

אני כבר הרבה זמן על הפוסט הזה כשבעצם אין לי מה לכתוב, אני עושה דברים אחרים.

אני אסיים עכשיו. P:

להת'! (או לפי המילון האנגלי-פיני-אנגלי האינטרנטי, שאמר כמה דברים שונים ממה שהחברה הפינית של עדי אמרה: hyvästi :])