אני מניחה שכבר יש תוצאות לבחירות, בטח כמה אנשים חוגגים איפשהו את הנצחון.

אני לא ממש יודעת מי ניצח, וזה גם לא כ"כ מעניין אותי. קצת מסקרן, כי אני סקרנית מטבעי.

כשהייתי קטנה לא ידעתי שיש כזה דבר מפלגות, וחשבתי שיש אנשים שמתמודדים לראשות הממשלה לבדם, ובבחירות בוחרים בהם. גם אם לא הייתי יודעת את זה היום, בבחירות האלו לא היה סיכוי שלא אדע על המפלגות. כל הזמן דיברו על מפלגות, בקושי דיברו על מנהיגי המפלגות כמתמודדים לראשות הממשלה. אני אפילו לא יודעת מהן כל המפלגות ומי האנשים שמובילים אותן.

And I couldn't care less.

כבר נורא מאוחר. היום הזה עבר מהר מדי. (כנראה שזה קורה כשקמים בשתיים, וכל היום יושבים מול המחשב ומשתעממים.)

אתמול התחלתי את 'זכרונותיה של גיישה', לקחתי את זה מהספריה בביה"ס. בדקתי כמה עמודים יש בספר (לא שזה כ"כ חשוב, אבל מילא) וראיתי שיש מן קטע אחרי סוף הסיפור, עם תודות וכאלה. היה כתוב שם שהסיפור והדמויות בו בדויות, וזה כ"כ אכזב. אני הייתי בטוחה שהסיפור הוא באמת זכרונות מפיה של גיישה.

אם ככה, כל הסיפור כולו, כולל ההקדמה מפי איזה איש שכביכול דיבר עם האישה הזו, לא אמיתי?

לא הבנתי איך בסיפור חיים שסופר ע"י מישהי לבן אדם מסוים נכנס הסופר, שהוא בכלל לא זה שדיבר עם האישה ההיא. טוב, כנראה שבדיוק כאן הוא נכנס, בכך שבדה את הכל ממוחו.

קצת הרסתי לעצמי, כי קראתי את זה בהרגשה שהכל אמיתי, ואולי היה עדיף להמשיך לקרוא את זה בצורה הזו ולגלות רק בסוף.

הניסוח שלי בפוסט הזה גרוע מתמיד. ואני אפילו לא כ"כ עייפה... אולי סתם לא ממש מרוכזת.

העמידו פנים שבכל רווח יש קו מפריד.

לילה טייב וכאלו, ואני לא אטרח לשים הפעם כפתור הצבעה - כי כבר אין טעם. באפריל, אני מקווה שסוף סוף יצא מזה משהו.

Hyvästi...