פעם ישרא היה פינה שקטה, מבודדת. הפינה הפרטית שלי מחוץ לבי"ס. אבל עכשיו חצי שכבה מסתובבת פה.
אני לא יודעת אם מישהו מהם כבר הגיע לכאן או לא (לאורנית, למשל, משהו כמו שלוש בנות ביומיים אמרו שהן היו בבלוג שלה), אבל אני לא מתכוונת לתת להם את ההזדמנות במקרה שלא.
הבלוג הזה לא באמת אישי, אתם יודעים מה אני כותבת כאן - שטויות מהיומיום. הדברים שממש חשוב לי להוציא איכשהו, ולא בציבור, נכתבים על דפים ונשמרים אצלי. (לא שיש הרבה כאלו, הראש שלי די ריק רוב הזמן או מלא בשטויות... -_-")
הבלוג הוא סוג של שעשוע שהפך להרגל, ואני באמת אוהבת את ישרא ואת הבלוג הזה, למרות שהוא שטותי ומטומטם.
אני באמת לא רוצה שהבלוג יהיה פרטי, זה קצת הורס, אבל הידיעה שמישהו מביה"ס, גם אם לא מכיר אותי אישית, קורא כאן באופן לא רצוי או החשש שזה כך יהרסו את זה הרבה יותר.
אם תרצו לקרוא כאן, תאלצו לבקש ממני אישור גישה, יש אפשרות כזאת כשנכנסים לבלוג פרטי. אם אינכם עוינים, מביה"ס שלי (חוץ מכמה אנשים מסוימים P:) או בלתי רצויים, סביר להניח שתקבלו את אישור הגישה מהר מאוד. הרי אין לי חיים ואני כל היום במחשב, בלה בלה בלה... >.>
המ, מעניין כמה בקשות לאישור יהיו... אני מהמרת על עשרים וחמש.
(שמונה-עשר מנויים [ונראה לי שלא כל הכתובות פעילות..], ועוד כמה שאולי קוראים ולא בהכרח מנויים.) הא הא, זה יחשוף אנשים שקוראים כאן ואני לא יודעת עליהם, אבל רוצים להמשיך לקרוא! 
אני בספק שאני מעניינת מישהו מאלה שידוע לי שמשוטטים בישרא, אבל רק ליתר בטחון... נו, אתם כבר יודעים. >.<
להת', והצביעו לי בבקשה (וזה).

~דבר כזה בשביל לזכות באייפוד נאנו~
