משום מה לפעמים כשאני מדברת על נינט או אומרת למישהו שאני אוהבת אותה אני מרגישה צורך להתנצל על זה, כי מקשרים את נינט לכל מיני דברים.

כשעניתי על איזה שאלון הכרות בפורום פאוור מטאל, כתבתי את נינט בלהקות/אמנים שאני אוהבת לשמוע וליד השם שלה צירפתי בסוגריים "היי, מה אתם עושים עם הלפידים האלו?".

ביום ההולדת של אורנית כשגל, עדי ואני חיכינו לכולם שירדו למטה ועדי שאלה אותי מה אומר הNT על הנעל שלי, אמרתי במבוכה שזה נינט טייב. וגל, AKA מיס פוזה השקרנית, התחילה לדבר שטויות. מה היא יודעת בכלל? היא כמו כל הטיפשים האלו שמשחקים אותה מאגניבים ואנטי-פקאצות, ובכל הזדמנות שתינתן להם יזרקו מילה רעה דווקא על נינט. אנשים כאלו הם לא יותר טובים מילדים שמעריצים אנשים מסוימים כי זה מה ש"IN" עכשיו או כי הנקבה/נקב "כוסון" או "כוסית".

אני אוהבת את נינט, ולא חייבת שום דבר לאף אחד. שאחרים יחשבו עליה ועליי מה שהם רוצים, בין אם זה טוב או רע, נכון או לא. דעתם באמת לא חשובה.

זה נחמד לדעת *בדיוק* מי קורא אצלי. זה גם קצת מוזר. O.o

אהה, כן... :|

דיווחי סימס!  דלגו אם מתחשק לכם, סביר להניח שזה מעניין רק אותי. P:

תומאס סיים את האוניברסיטה with honors. העברתי אותו בחזרה לשכונת המגורים שלו וכעת הוא גר בבית קטן ונחמד בו גרו האמהות שלו לפני שעברו לבית הגדול. D: הוא קצת מרושש... :X

אה כן, ובדרך גם הצלחתי לגרום לו להתארס עם בחורה שיש לה שאיפות של אהבה, משמע - מחויבות לא מתאימה לה. ><

אני חושבת שהוא יפתח יחסים עם איזו סימית, ואני אגרום שהארוסה שלו תראה את זה ואז אולי האירוסים יתבטלו.

אני לא ממש מבינה מה הדיפלומה, והקורס שהוא למד, עוזרים לו בחיים. הוא עובד בעבודה זמנית, כי כמו שכבר הזכרתי הוא מרושש, וזו לא אחת הקריירות המומלצות לבוגרי פיזיקה באוניברסיטה (האמת שבהתחלה הוא למד פילוסופיה אבל שיניתי את זה באמצע P=). ממש אין לי מושג על מה הקורס שהם לוקחים משפיע בהמשך החיים.

זה ממש קשה לשלוט על ארבעה סימים בבת אחת, במיוחד כשאני רגילה לשלוט רק על אחד או שניים. :X

הילדה הקטנה של מלודי וונוס מעצבנת אותי. :| אני חושבת שאני לא אשקיע בה יותר מדי... כשתגדל אעביר אותה לבית אחר או לאוניברסיטה וזהו. אבל הבן לעומת זאת, אדם, יעבור לאוניברסיטה בקרוב (ובטעות נתתי לו לשתות את שיקוי החיים בזמן לא טוב והוא גדל בכמה ימים ;;) וכשיסיים יעבור לגור בבית משלו, יתחתן ותהיה לו משפחה שמחה. =] השאיפות שלו הן של משפחה. P:

עשיתי היום די הרבה במשפחת לייק (המשפחה של מלודי, ונוס, אדם ופיבי, ותומאס לשעבר שכעת מהווה יחידת משפחה נפרדת), אבל לא שמרתי יותר מדי ובאיזשהו שלב המשחק נתקע, כמו תמיד, כי יש איזו בעיה שצריך לתקן, והכל הלך.

היי, רגע, אולי גם החלק שאדם גדל בכמה ימים בגלל השיקוי לא שמור! היי, זה דווקא טוב. D:

(ושוב, סלחו לי. אני פשוט מאוד אוהבת לשחק בסימס ואח"כ לספר מה עשיתי. )

אתמול הגעתי למסקנה שיש לי כמה מנויים לא פעילים. זאת אומרת, שהמייל כנראה ננטש או משהו כזה, ואיתו הבלוג שלי.

וגם, רוב הכניסות שלי היו מאנשים שנכנסו לבלוג באופן אקראי מהדף הראשי או מקישורים בכל מיני מקומות, ולאו דווקא הקבועים/מנויים.

דרך אגב, לכל המעוניין, כבר עכשיו מספר הכניסות שלי ירד בהרבה... חח.

ממשהו בין שלושים לחמישים ומשהו (ולפעמים קצת יותר) כניסות ליום, ירדתי ל17 שלשום, 8 אתמול, ומתחילת היום ועד עכשיו - 4. P:

אני רואה הרבה כניסות לבלוג שאם לא היה הפרטי היו נספרות. אנשים פשוט נתקלים בהודעה על הפרטי ועוזבים, מן הסתם.

האמת? זה לא כזה נורא שפחות קוראים כאן. זה יותר כיף שיש גם אנשים שמימיי לא ראיתי (אותם או את כינויים ) נמצאים כאן סתם ככה.

אני אסתדר למשך חודש-חודשיים, זה לא כזה נורא. ^^"

בזמן האחרון אני מגלה כמה צורת החשיבה שלי מושפעת מהסביבה בה אני חיה. למען האמת זה מצער אותי מאוד, מכיוון שהמחשבה שלי מוגבלת למדי עקב כך.

קשה לי לצאת ממסגרות הנורמות אליהן הורגלתי כל חיי ואשר חלחלו לתודעתי עם הזמן. גם אם באופן חיצוני אני מאמינה שאין להתייחס לדברים שונים (למשל העדפות מיניות, מראה חיצוני וכו') בצורה מיוחדת או לייחס להם חשיבות מסוימת, אני לא תמיד מתנהגת כך. אני מתנהגת בצורה מנוגדת לדעותיי האישיות, ובהתאמה לדעת הכלל.

אם כל אחד מאיתנו הוא עיצוב של החברה והסביבה וכנראה שלא נוכל להשתחרר באופן מלא ממה שהוטמע בנו, לעולם לא נהפוך לחברה נאורה באמת. החשיבה וההתנהגות המקובעות עוברות מדור לדור, בחינוך, בהשפעה, ואמנם חלק מזה נשחק ונשכח עם הזמן, אבל האם זה באמת יעלם לחלוטין אי פעם? האם יבוא יום בו נהיה נקיים מדעות קדומות ולא נצא מתוך נקודת הנחה שיש קו מסוים אליו כולם צריכים להתאים, ואלו שחורגים ממנו ולו במעט נחשבים מוזרים ומאבדים את זכויותיהם כשווים?

(התחלתי לכתוב את הפוסט לפני כמה שעות, ובאמצע כתיבת הקטע הזה הכנסתי לטיוטה ועשיתי דברים אחרים. עכשיו המשכתי אותו אבל איבדתי את חוט המחשבה, אז אין לי מה להוסיף. >.>)

לפני חודשיים ומשהו היו לי 26,622 כניסות, שזה מספר הבלוג שלי, ופספסתי את זה... חבל.

יעלי ועילי כאן, שמעתי שהם באו ויעלי דיברה עם אמא שלי. P: לא ראיתי אותם מפסח! אני תכף ארד לומר שלום. =P

אני ממש צריכה להשיג את האייקון המסמיק של תפוז בצורה נורמלית ולהוסיף אותו לבלוג. נמאס לכתוב |התפוזהמסמיקהזה| ודברים דומים.

בזמן שעבר מאז ששמרתי את הפוסט בטיוטה ועד שהמשכתי לכתוב אותו, אבא שלי סידר את הבעיה שהייתה בסימס, משהו עם איזה דרייבר כלשהו, אהה... לא יודעת.

בכל מקרה, זה אמור היה לעבוד בסדר. שיחקתי, הפעם עם תומאס כי לא היה לי כוח שוב להשתלט על ארבעת הסימים של משפחת לייק הגדולה (וכבר יש לו סוגשל יחסים עם איזו סימית נחמדה D:). כששמרתי את המשחק בפעם השניה, המחשב נתקע. לפני כן רק המשחק היה נתקע, ואז משהו בתצוגה היה מתחרפן והייתי צריכה לעשות ריסטארט אבל יכולתי לאתחל את המחשבה בצורה נורמלית ולא דרך הכפתור, אבל הפעם זה נתקע לגמרי - גם המוזיקה נתקעה על צליל אחד שחזר על עצמו וזה יצר רעש נוראי (ככה זה כשהמחשב נתקע) והופיע מסך כחול שנתן את הודעה השגיאה.

צריך להתקין עוד דרייבר כלשהו של תצוגה. ג'יז, כמה דרייברים הוא צריך, ולמה לעזאזל הוא לא מבקש את כולם בבת אחת כדי לחסוך את כל הבלגן? ><

העיבוד של My Immortal שיש לי (התוים לפסנתר זאת אומרת) לא ממש טוב. הוא מאוד מינימלי ולכן הוא קצת מוזר, כך שגם כשאצליח לנגן אותו כמו שצריך זה לא ישמע כ"כ כמו המנגינה המקורית.

נמאס לי, אני לא מצליחה להתרכז בכתיבה. אני חושבת על משהו לכתוב וכותבת כמה מילים ולא מצליחה להמשיך את זה כמו שצריך. >_>

להת' נקבות. :] (ועכשיו זה באמת נקבות, חוץ מנקב ועוד אחד)

~תצביעו, תצביעו! :]~

~דבר כזה בשביל לזכות באייפוד~

תודה =]