לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


בקיץ הבא אהיה באירופה, כי שמה לא חם ואני לא צריכה לפחד מה יגידו כולם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

Die, Forrest, die!


מה דעתך על ניתוחים פלסטיים?
מיותר. ובכלל, יש הרבה אנשים מכוערים, אז למה שרק המכוערים העשירים יקבלו את הזכות להיות טיפה פחות מכוערים?  (סתם, אני מתנגדת לזה בלי קשר. P:)

ועזבו אתכם ניתוחים פלסטיים, אתם לא יודעים שניתוחי שוטים זה הכי אין היום? P:

האם עברת ניתוח כזה בחייך?
לא. P:

האם את מתכוונת לעבור?
לא.

למה לדעתך אנשים עוברים ניתוחים שכאלה?
חוסר בטחון, כסף מיותר... לא יודעת.

אילו ניתוחים לדעתך הם טובים ואילו מוגזמים לעבור?
אני לא חושבת שיש כאלו טובים. אלא אם מדובר נגיד בשומה מכוערת ומגעילה שלאנשים אחרים לא נעים להסתכל עליה ואז אני בעד להוריד. P:

באיזה איבר בגוף לעולם לא תעשי ניתוח פלסטי?
אני לא אעשה ניתוח באף איבר. ><

איפה היית רוצה לעשות ניתוח?
*גילגול עיניים*

אם היית רוצה, למה?
...

איזה ניתוח היית רוצה שיהיה?
~_~

 

 

שאלון אינטליגנטי.

 

אזהרה: הקטע הבא הלך להיות מעצבן, מתלונן, בכייני ובטטי, ועל בי"ס. אם אתם אוהבים אותי ורוצים לא לשנוא אותי, כדאי שלא תקראו את הפוסט, כי זו עלולה להיות תופעת הלוואי שלו. P:

Here I go.

 

אני יודעת שאם הייתי עובדת על זה בצורה מרוכזת כמו שצריך וברצף הייתי מסיימת תוך 5 שעות, אבל אני לא מסוגלת לעבוד ברצף, במיוחד כשזה במחשב ויש כ"כ הרבה מקומות לברוח אליהם והסחות דעת. אז לוקח לי המון זמן, לא ברצף, וזה מתסכל. ואני לי כוח לשבת ולראות שוטים של שניה ומטה כל אחד 15 פעמים בשביל לקלוט את כל הציוצים והחריקות בסאונד ולזהות את הפרטים הקטנים. ויש לי הרגשה אני לא אראה יותר את הסרט פורסט גאמפ בחיים, או לפחות לא את הסצנה המסוימת הזאת.

אז הוא רץ. הוא פאקינג רץ, מה הביג דיל?! ולמי אכפת מהקומפוזיציה, התאורה או קשרי העריכה של כל שוט קטנטן?

(אני לא באמת חושבת את כל מה שכתבתי, אני סתם מתוסכלת מזה שאני לא יודעת לעבוד כמו בנאדם. P:)

וחוץ מזה, יש לי עוד הרבה עבודות. הרבה יותר מדי. שתיים במתמטיקה (מורה ארורה!!!! מגיע לה שהיא חולה, חוץ מזה שאני מתחילה מחר ב9 וחצי בזכות זה), בתנ"ך, אחת קטנה בצרפתית למחרתיים, עבודת חקר באנגלית, עבודה משעממת בצורה מזעזעת בהיסטוריה (אז מה אם אמא שלי ערביה? לא אכפת לי מהיהודים בארצות האיסלאם!) ויש דיבורים על עבודה שכבתית בסיוציולוגיה, נגלה מחר. לפחות אני לא עושה גם את עבודת שיפור הציון בא"י.

העניין הוא שבתחילת ניסן בערך, כל המורים מקבלים את הדיגדוג הזה של העבודות לפסח. תחילת ניסן נשארה כפי שהיא, כך גם הדגדוג, אבל פסח דווקא לא. הם שכחו שנותר לנו שבוע מפסח, והם לא טורחים אפילו לתאם ביניהם ויוצא מצב שיש לנו 5-6 עבודות בבת אחת, כולן כמעט לאותו התאריך. איך אני אמורה לחטוף את התקף-הקריזה-של-לילה-לפני-מועד-ההגשה המסורתי שלי כשיש לי 2 או 3 עבודות לחטוף עליהן את ההתקף בו זמנית?

 

 

ועכשיו למשהו קצת יותר אופטימי...

אולי אתם יודעים ואולי לא, אבל לסופיה הקקטוסית שלי יש פרחים. הם נפתחו עד עכשיו רק מעט ואני מחכה כבר שהם ייפתחו לגמרי.

אני מרגישה כמו מאמן פוקמונים שהפוקמון שלו התפתח.

 

 

סיימתי להיות אופטימית. אני צריכה לחזור לעבודה. אני רק בשוט 7 מתוך 15 בלי שעשיתי עד עכשיו את משמעות השוט, ובלי זמן/תקופה-תלבושות-תפאורה בחלק מהשוטים, כי זה זהה בכל השוטים ואני מחכה לתשובה מערן (שלחתי אתמול מייל והוא עוד לא ענה. אני מרגישה כמו אדם בעל נפש שברירית שהפסיכולוג שלו הבריז לו ;() כדי לעשות את החלק הזה. אבל זה סתם שטויות. מה שכנראה יקח לי הכי הרבה זמן (נטו P:) זו המשמעות. למי יש כוח לברבר על משמעויות?  בגלל שאני לא במצב צבירה משמעותי אני משאירה את זה למתי שכן אהיה, או למתי שלא תהיה ברירה. שזה מחר, תאריך ההגשה אחרי דחייה. באסה.

 

אעדכן על דברים אמיתיים מרשימת הנקודות (יש לי דברים לכתוב עליהם מפברואר! )... בהזדמנות.

המשך ערב קסום, ואתם יודעים איפה למצוא אותי אם בא לכם לעשות לי עבודה או שתיים!

(ד"א, לגבי ההרחבות. עוד לא ידוע אם מעבירים את צרפתית בית אז אני מעדיפה לא לעשות החלטה עד שאני אדע בבטחה כדי לא להתאכזב.)

 

נ.ב: הודעה לקוראי הבלוג מכיתת הלוזרים י'2 (כלומר, אורנית): אנחנו כ"כ קורעים את כיתת הכוסיות שלכם במכות.

 

 

ילד (מתרגם משפט מטקסט בצרפתית): הם נפגשים אצל חבר בחדר שלו בשביל לשמוע מוזיקה ולפטפט.

אלכס: אז ככה קוראים לזה היום...

 

מיה (מורה למחשבתנ"ך): למה הפלסטינאים נלחמים בנו?

לינוי: כי הבטיחו להם בתולות. זה מה שקורה כשסקס מוכר!

 

יואב: אם שתי אנשים...

שולה: לא שתי אנשים.

יואב: אם שתי נשים דוקרות את עצמן...

שולה: אבל נשים הן לא מטומטמות.

 

~עושים ניסוי עם אש בביו' מעבדה~

שולה: אז מה ההוכחה?

לינוי: שאת פירומנית, שולה.

 

מורה לאנגלית (על סלאמבול): Oh, they have knee pads. If they die the don't die with broken knees.

 

~חזרות לצעדת יום הזכרון (אתם תקראו על זה!), עומדים להיכנס בעמוד תוך כדי צעידה~

תום: היימן קלות!

 

 

נכתב על ידי Zoharg , 14/4/2008 21:14   בקטגוריות בית ספר, שאלונים, דברימים של היומיום, ציטוטים  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זוֹעָרִית ב-15/4/2008 23:00



Avatarכינוי:  Zoharg

בת: 32




34,713

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZoharg אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Zoharg ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)