האם אי פעם למדת לקרוא תווים?
ודאי, אני מנגנת מגיל 5.
מה יותר שווה, פסנתר או גיטרה?
פסנתר.
האם המילה "מפתח פה" אומרת לך משהו?
מעפן. יותר קשה לי לקרוא בו את התווים. 
מה הלהקה / זמר האהוב עלייך?
Within Temptation.
האם אי פעם שרת / ניגנת לפני קהל גדול?
ניגנתי בכמה קונצרטים של המורים לפסנתר מכיתה א' עד כיתה ה'.
אם היית נוחתת על אי בודד והיה לך רק דיסק אחד, איזה דיסק זה היה?
אין לי מושג קלוש.
מוסיקה בעברית או בשפות אחרות?
גם וגם. בעברית אני אוהבת דברים מסוימים ואווירה מסוימת, לרוב.
טוקיו הוטל או בטהובן?
בטהובן.
בן ששר או בת ששרה?
בת ששרה.
האם לדעתך מוסיקה = חיים?
לא ממש, אבל מוזיקה זה ממש ממש מגניב. P:
חלמתי אתמול בלילה שאני בטוחה שכבר יום ההולדת שלי כשבעצם רק ה29 (כלומר היום), אבל לא ידעתי את זה כי במחשב היה כתוב שזה יום שני, ה30.
נורא נעלבתי שאף אחד לא אמר לי כלום, עד שבסופו של דבר הבנתי שכנראה עוד לא באמת יום שני. אבל לא היה לי איך לאמת את זה כי המחשב אמר שכן יום שני! זה היה קצת עצוב.
יש לי דברים כ"כ ישנים לכתוב עליהם, כמו המפגש מפסח. פסח! סוף אפריל, למען השארון! אני לא כ"כ זוכרת אפילו מה היה שם.
זה היה מפגש מעורב של שציצ וקטנ, והיה ממש כיף. :0 וקניתי סוף סוף חולצה מגניבה שרציתי מלא זמן ממוז!
אוי זה עצוב שזה כל מה שיש לי לומר על המפגש. XD אבל זה בכל זאת היה לפני חודשיים, ולזכור מה עשיתי לפני חודשיים זו דרישה מוגזמת בגילי המתקדם!
אני דווקא כן זוכרת מה עשיתי בפסח.
כלום. 
החופש היה כ"כ קצר, וחוץ מהיום של המפגש, העברתי אותו בלהתעלם מהעבודות הרבות והמעפנות שהיו לי לעשות. גם הוצאתי את הכלבה של השכנים איזה שלוש פעמים. זה לא היה כ"כ כיף. אבל הרווחתי קצת כסף. ^^
קצת אחרי פסח היה איזה יום לימודים קצר אז נסעתי ציונה עם מעיין. (כלומר, ירדנו לעיר.)
נראה לי שלא היו רכישות, חוץ מדבר אחד. *_*
חיכינו שההורים שלי, שהיו באזור בסידורים, יבואו לאסוף אותנו ליד חנות פרחיםצמחים. מחוץ לחנות הזאת היו שני קרטונים עם... כן, קקטוסים!!!1
הסתכלתי עליהם כמובן בלי כוונה ממשית לקנות אחד, עד שראיתי... את ג'ורג'יה. *_* כמובן שאז לא קראו לה ג'ורג'יה אבל זה פרט שולי.
הקקטוס היה כ"כ מגניב ויפה, ועם מן גבעול דקיק כזה עם פרחים לבנים חמודים נורא, שהייתי חייבת לאמץ אותו.
בדיוק כשעמדתי להיכנס לקנות את הקקטוס ההורים התקשרו ואמרו שהם מחכים כמה מטרים בהמשך הרחוב, אבל הם נאלצו לחכות כי הקקטוס היה יותר חשוב מהזמן שלהם. 
הייתי נורא מאושרת ובהיי עוד הרבה זמן אח"כ וזה היה נחמד. D:
הכירו את ג'ורג'יה! (וסלחו לי על הפוקוס העילג.)
הקטן שלידה זה מוישה ג'וניור. הרביתי את מוישה. D: חתכתי את הקצה של אחד הגבעולים שלו ושתלתי לצידה של ג'ורג'יה. הוא כבר גדל קצת. ^^
לג'ורג'יה כבר אין פרחים. כל הניצנים הספיקו לפרוח ולנבול.
בשורה משמחת בפי! או מקלדתי או... משהו.
ווית'ין ביטלו את ההשתתפות שלהם בפסטיבל אנת'ם באוגוסט, ובמקום זה הם באים לבד ב(שנים-עשר ב)אוקטובר! 
זה טוב יותר פי 6000 בערך ומגניב לחלוטין. 
ובנימה זו אפרד מכם בברכת עוד-שלוש-וחצי-שעות-זוהרלדת! ~מזמרת~
הדר: איך אתה גורם למשהו תמים כמו יניקה להשמע מטריד? מה אתה, פרויד?
~
(האחים שלי מנסים, שוב, להבין מה דרסנו באיטליה) יוחאי: אולי זו הייתה לוגיה!
~
הודעה אישית של קורל: Enter a personal Jesus
הודעה אישית של אמיר: Enter my private chambers
~
עלע: משעמם ~שמה את השיער בכיסים~
כינוי:
Zoharg
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
חלמתי שאני מחליטה לנסות לטעום עוף. אני לא יודעת מה עבר בתת-מודע הפגום שלי, אבל זה מה שהחלטתי. לקחתי ביס, ו(דה, למה ציפיתי)זה היה ממש לא טעים. תוך כדי ראיתי את כל הפיכסה של כלי דם ומה שמוצאים בגוויה מבותרת, וזה כ"כ הגעיל אותי (הא לך, תת-מודע. למד את הלקח!
) שניסיתי לירוק את מה שהיה לי בפה, אבל לא הצלחתי! 
אז הלכתי, בהיסטריה, לשטוף את הפה וזה עדיין לא לגמרי עבד. 
(שמחת חיים, מה זה?! 
) להיות ילדה בביה"ס (בין השאר) זה קל, זה נוח. זה שטויות, משחק ילדים ממש.