אני לא יכולה לומר שחזרתי שונה. רק מצוננת. אני לא יודעת אם ממש גיליתי או חשבתי דברים חדשים במסע וכתוצאה ממנו, מה שקרה היה יותר חיזוק של דעות ומחשבות ישנות, ואולי תובנה חדשה או שתיים. וכמובן, הרבה מידע חדש לגבי מה שהתרחש.

במשך רוב המסע הייתי די מנותקת ומרוחקת. רוב הזמן עברנו ממקום למקום ומנושא לנושא די מהר, ותמיד בין לבין השתנתה האווירה - הייתה אווירת טיול, גם בנסיעות באוטובוס וגם בהליכות ממקום למקום. היו המון הסחות דעת - תמונות, אוכל, אנשים, שרותים, ועם שינויי האווירה - פשוט היה קשה להשתקע ולהתרכז. אז רוב, אם לא כל הדברים פחות או יותר עברו מולי מבלי שמשהו באמת נספג. כמו שכתבתי - מנותקת. דברים לא נגעו.

עוד לא עשיתי את זה, אבל מאז שחזרתי אני מתכננת להשלים את יומן המסע, דבר שלא היו לי ממש הזדמנויות לעשות במסע עצמו. אני מקווה שכך אוכל לחוות מחדש את המסע ולהפנים לפחות קצת. אבל בכל זאת מאז שחזרתי אני קצת נרעדת ממילים, מחשבות ומראות מסויימים.

קיילצה, אוושוויץ ובירקנאו, קראקוב, לובלין, מיידאנק, קז'ימיז' דולני, ורשה, טיקוצ'ין, יער לופוחובה, טרבלינקה.

קבר האחים של הילדים שנרצחו בבית הקברות היהודי בקיילצה

מיידאנק

תא גז במיידאנק


בטרבלינקה