לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 


בקיץ הבא אהיה באירופה, כי שמה לא חם ואני לא צריכה לפחד מה יגידו כולם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2009    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

3/2009

תשובות לשאלון השבועי


איזו מידת נעליים את?
38-40 שכזה.

כמה זוגות נעליים יש לך?
שמונה שאני נועלת באופן קבוע פלוס נעלי בית. יש עוד כמה כפכפים וכאלה שאני לא נועלת. P:

(מאז שעניתי על השאלון נהרס לי אחד - זוג כפכפים סגורים כאלה שאהבתי ונעלתי הרבה. ;;)

איזה נעליים את הכי אוהבת, אם בכלל יש לך סוג מועדף?
אם מדובר על סוג אז אולסטאר. יום אחד גיליתי את האולסטאר והחלטתי שאני מבצעת נסיגה מוחלטת למותג הזה כדי לחסוך לעצמי את התסכול שבאי-מציאת נעליים אחרות. זה פשוט ונוח ויחסית זול (או לפחות היה פעם), אז נשארתי עם זה. P: (ולא ממש נוח לי עם כפכפים או נעלי ספורט למשל.)

אולסטאר, אדידס או פומה?
אולסטאר. ~בירבור בשאלה הקודמת~

כפכפים או מגפים?
לא יודעת. :{

מה דעתך על נעלי בית?
כיף. D: אבל של חיות, ולא המעפנות שהן כמו כפכפים.

כשאת נועלת נעליים הנעילה מתבצעת גרב, נעל, גרב נעל, או שתי גרביים ואז שתי נעליים?
שני גרביים (גרב-היה-קודם-זכר-ואז-נהיה-אנדרוגן) ואז שתי נעליים. מרתק. P:

...למרות שיש אנשים רעבים באפריקה ואני מעזה לעשות גרב-גרב נעל-נעל ובכך לבזבז אנרגיה ולצרוך יותר אוכל! |קרדיטקרדיט למישהי שאתם לא מכירים|

כשאת חוזרת הביתה מבית הספר, את ישר מורידה את הנעליים או נשארת איתם גם בבית?
מורידה, לא אוהבת להיות עם נעליים.

איזה גרביים את מעדיפה, קצרות או עד הברך?
עד הברך. ^^

ולסיכום, מה את חושבת על הביטוי "טיפשה כמו נעל"? האם נעליים טיפשות?
נתחיל מזה שכתוב "טיפשה כמו נעל" ולא "טיפש". זו בעיה.
אני לא מחבבת את הביטוי הזה באופן כללי סתם כי הוא לא כיפי, אני מעדיפה את הקיצור הפשוט והקלאסי - "נעל".

 

 

מאז המחצית בערך היו לי התלבטויות רציניות לגבי מגמת מחשבים - לעזוב, להישאר, לעשות 3 יח', לעזוב גרפיקה, להחליף במגמה אחרת... לא ממש הייתי סגורה על עצמי ודי התמהמהתי עם ההחלטה. גם זה שניסתי לקבל עזרה בהחלטה ומידע לגבי האופציות שיש לי (כי בכל זאת, זה שלב מאוחר בשנה ויש בגרויות and what not) מהרכזת ופשוט לא הצלחתי להשיג ממנה כמה דקות, תרם להתעכבות הזאת.

ביום חמישי האחרון דיברתי עם המחנכת שלי, שהיא גם המורה לביולוגיה, והיא אמרה שאם אחליט עד יום ראשון האחרון, אוכל לעבור לביולוגיה והיא תעזור לי להשלים הכל. זה היה אחרי שפחות או יותר שללתי את הרעיון לעבור לסוציו'-פסיכו' בגלל עבודת החקר של י"ב.

עשיתי רשימות-רורי, כמובן, שאמרו שאני צריכה לעזוב מחשבים ולעבור לביולוגיה. גם אחרי זה לא הייתי סגורה על זה.

מסקנה שהגעתי אליה הייתה שאני כנראה צריכה לעזוב גרפיקה ממוחשבת, למרות שאני לא אוהבת לפרוש סתם מדברים ולמרות שאני סוגשל רוצה לדעת VB (זו השפה שלומדים שם). ושוב, בכל זאת לא הגעתי להחלטה סופית של לעזוב.  (יכולתי לעזוב מחשבים לגמרי כולל גרפיקה כי זה לא הולך לבד, או להישאר במחשבים ולעזוב גרפיקה.)

שלשום, אחרי שהתייאשתי סופית מהרכזת, אמרתי למחנכת שלי שעוד לא החלטתי והיא אמרה שבאותו יום אכנס לשיעור ביולוגיה ואתן לה תשובה עד סוף היום. מכיוון שהרשימות אמרו לי שאני צריכה לעשות את זה, ולא הצלחתי להחליט סופית בעצמי, סוגשל גרמתי להילה ולמחנכת להכריח אותי להחליט לעבור לביולוגיה...

אחרי כל הסיפור הארוך הזה (בשבילי הוא היה כ"כ הרבה יותר ארוך... ), ביום ראשון החלטתי סופית לעזוב גרפיקה ומחשבים ולעבור לביולוגיה. איבדתי 5 יחידות אבל מילא, גם ככה אין לי עתיד אקדמאי. P: עברתי ב15.3 כשב5.5 יש מתכונת. יש לי המון חומר להשלים, אבל יהיה בסדר. יהיה מגניב, לא סתם בסדר!

השיעורים נחמדים יותר מאשר מחשבים, הרבה פחות משעממים ולא מייאשים ושואבים ממני את הרצון לחיות. זה בהחלט שיפור ניכר.  אני גם לא בודדה ומנודה שם, גם זה נחמד.

הבעיה העיקרית בללמוד ביולוגיה היא לדעת מה יש לך בגוף. זה תמיד הורס לי את החיים.  (למדתי הרי ביו' בכיתה י', וגם סוגשל בחטיבה.)

וגם, ביום ראשון למדנו על פיפי.

אבל נו, העיקר שאני הולכת לעשות ביודע על קקטוסים.

 

 

נקודה לדיון |שוונגע-או-איך-שלא-מאייתים-את-זה|: אני רואה האח הגדול VIP. ראיתי בערך שלוש תכניות וכמובן שאין לנו את ערוץ 20, אבל אני מנסה לעקוב.

העונה הראשונה עיצבנה אותי כשניסיתי לצפות בפעם הראשונה והאחרונה בערוץ 20 בגלל הסאונד המחריד, ואח"כ בגלל שלקחו חבורת אנשים מהרחוב וכפו אותם עלינו בתור אייקוני תרבות. בעונה הזאת המשתתפים הם גם ככה מפורסמים - אייקוני תרבות או לא, אין באמת רמות של מפורסמים אצלנו בארץ. אז מה שנותר בתכנית הוא טמטום טהור ומשעשע, והעליבות של יוצרי התכנית שמנסים להפוך אותה למשהו גדול. שיהיה, אותי זה מצחיק.  רק מנחם בן באמת ובתמים מעצבן אותי, אבל מילא.

 

 

בימים חמישי-שישי הקרובים יש סיור ביולוגי לעין גדי. הולכים לראות שפנים! D::: בעיקר צמחים למען האמת, אבל גם שפנים! D:::::::

 

נתראה. :)

 

 

 

מורה: נועה, אני לא אעיר לך עוד פעם.

נועי: אוקי, בחירה שלך.

 

 

נכתב על ידי Zoharg , 17/3/2009 23:29   בקטגוריות שאלונים, בית ספר, דברימים של היומיום, טלויזיה  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אור ב-22/3/2009 23:27
 



מחנה מיון לUWC


כבר ציינתי פה שהגשתי מועמדות לUWC. ובכן, את השלב הראשון עברתי והשלב השני היה מחנה מיון שנערך ב6-7.3.09 - סופה"ש האחרון.

הגעתי למחנה עם ציפיות די גבוהות להנאה ולאנשים מגניבים, מדברים ששמעתי. אבל מה שהיה שם עלה על כל הציפיות שלי.

במחנה היינו 78 ילדים שחולקו לשש קבוצות. לא יצא לי לדבר, לצערי, עם כל אחד משבעים ושבעת הילדים האחרים, אבל דיברתי עם כמה וכמה מהם ואני עדיין קצת המומה כשאני חושבת על זה. כ"כ הרבה ילדים, כל אחד ואחד מהם (טוב, אולי חוץ מאחד-שניים. בכל זאת) היה מדהים בצורה שונה. מגניב ומעניין ושווה כ"כ הרבה. איך בכלל אפשר לבחור כ"כ מעט מביניהם שיעברו לשלב השלישי, ובסופו של דבר יתקבלו?

המחנה עצמו היה מדהים. כ"כ כיף ושונה ומאתגר. כל משימה שנתנו, ובעצם כל שניה שם היוו אתגר חדש. אלו אתגרים שחייבים לעמוד בהם - ולמרבה הפלא גם הצלחתי, דברים שלא הייתי מצפה מעצמי להצליח ולהרגיש די נוח איתם. אם זה לעמוד על במה עם הקבוצה שלי מול 65 ילדים ומשהו כמו 20 תצפיתנים ולרקוד מקרנה ואפילו להגיד שורה משלי ("הבגדים שלי לא אומרים עליי כלום! הנה *מורידה כובע*, אני בכלל פליט דרפורי!!!"), ואם זה להעלות טיעונים - די טובים - נגד צנזורת פורנוגרפיה באינטרנט.

אלו היו יומיים אינטנסיביים, גם מבחינת הפעילויות והמשימות שהיו לנו, וגם מבחינה חברתית. בתחילת היום הראשון בכל 4 דקות בממוצע פגשת, הכרת ודיברת עם מישהו חדש. כ"כ הרבה שמות, פרצופים וסיפורים - ולא מספיק זמן להכיר את כולם. עם 12 מהם זכיתי לבלות את היומיים בקבוצה, עם 6 בנות מתוקות זכיתי לבלות את הלילה בחדר, ועם עוד מספר לא ידוע זכיתי לבלות בגדול את היומיים, בהפסקות ובזמני ההמתנה.

היה כיף ומדהים ונהדר, ולא הייתי מוותרת על זה בעד שום הון שבעולם.

 

כבר אתמול הגיעו תשובות בדואר. לצערי הרב לא עברתי לשלב השלישי של המיונים.

נוצר לי גוש בגרון כשאני חושבת על זה ועולות לי דמעות כשאני מדברת על זה, אבל זו לא כזו טרגדיה.

אני מאוד רוצה את זה, זה נכון. עצוב לי שלא נבחרתי לחוויה הענקית הזאת. שאני לא מתאימה לה, או מתאימה פחות מאנשים אחרים.

אבל זה לא שפה רע לי. טוב לי פה, נהדר לי פה. אני שמחה שאני נשארת ועצובה שאני לא הולכת.

לא נהרסו לי החיים ולא נותרתי במצב שאני לא יודעת מה לעשות עם עצמי עכשיו. מעולם לא יצאתי מנקודת הנחה שאני הולכת להיות שם, הסיכויים תמיד היו קטנטנים. אבל זה בכל זאת היה חלק לא קטן מהחיים שלי במשך כמה חודשים, גם לפני שהגשתי את הטפסים או קיבלתי תשובה על השלב הראשון. עכשיו זה פשוט נגמר, באופן סופי ומוחלט. זה דורש סוויץ' מסויים במחשבה כי זו כבר בכלל לא אופציה. אני לא רוצה לחשוב איך זה בשביל אלו שחלמו על זה במשך שנתיים או יותר ולא עברו בסופו של דבר.

 

אני בספק אם אי פעם אשכח שרציתי, שניסיתי ושלא הצלחתי. אני יודעת שלא אשכח את המחנה. אני שמחה שעשיתי את זה, שעברתי את התהליכים שעברתי בדרך ושהגעתי למחנה.

עוד משהו לכתוב בספר הזכרונות, אני מניחה. :)

 

וזכרו - זה דווקא מגניב להיות פליט דרפורי.

 

 

נכתב על ידי Zoharg , 12/3/2009 22:53   בקטגוריות Tree pretty  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של זוֹעָרִית ב-13/3/2009 14:33
 





Avatarכינוי:  Zoharg

בת: 32




34,713

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZoharg אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Zoharg ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)