כבר כל היום אני עובדת/חושבת על הטיוטה של פרויקט הסיום (או מה שזה לא יהיה) בפוטושופ. כבר התחרפנתי לחלוטין!

רעיון כללי יש (ותודה לווית'ין טמפטיישן), יש גם כמה רעיונות לצורה הכללית ובערך לעיצוב (ותודה לאח שלי), אבל אני עדיין מחפשת תמונות נורמליות כדי להוסיף, כי בכל זאת מה שלמדנו זה עיבוד תמונות בעזרת הפוטושופ.

זה חירפן אותי לחלוטין! התחלתי למלמל לעצמי (יותר לומר. בקול. בבירור. :|) "תמונותתמונותתמונות, תמונות גדולוווות O.O שרון דל אדל, ווית'ין, אהעאהעאאה".

אפילו עשיתי לפוסט כותרת באנגלית! כל היום אני מחפשת באנגלית כל מיני תמונות ודברים (ומקריאה אותם לעצמי בקול ~_~).

זה פשוט נורא. :|

התכוונתי לעשות את זה כבר לפני כן, אבל.. אממ... שכחתי... :X

אני מסתכלת על כ"כ הרבה תמונות של הסולנית בדויאנט ארט, ולא מוצאת אחת נורמלית ובגודל המתאים! >.< וברצינות - על כמה תמונות של שרון בת-חווה יכולה להסתכל בכמה שעות? X_X (למרות ש,אתם יודעים, אין לי תלונות. היא ממש יפה. P:)

אני עדיין מחפשת תמונות. כבר יש לי כמה, רק שעל הדף הן יוצאות נורא קטנות. נראה כבר מה אני אעשה... אני גם אתייעץ מחר עם רובי ונראה מה יש לו להגיד על העניין. מקסימום במשך השבוע, עד ליום רביעי הבא, אמשיך לפתח את הרעיון או אחפש תמונות ודברים כאלה.

אני לא נקבה יצירתית במיוחד, ומלבד זאת אני גם לחוצה מטבעי, כך ששני אלו ביחד והידיעה שאני רוצה ליצור משהו מדהים (זה לא יקרה, אנלא טובה) משגעים אותי, והפוסט הזה הוא אחת התוצאות. P:

אני הולכת לעבוד על זה ממש קשה בשני השיעורים הקרובים, יהיה כיף. =] (כן, אני אשתגע קצת בדרך כי לא יצא מה שאני רוצה, אבל לא נורא :])

אני עוד צריכה למצוא תמונות ואולי גם למקם אותן (המורה אמר לעשות את זה בטיוטה, אבל אני מקרה מיוחד ), ולשלוח לעצמי לאימייל כמה פונטים בתקווה שאוכל להתקין אותם שם, אחרת אצטרך להסתפק בפונטים העילגים שקיימים בבי"ס.

נתראה בקרוב. :}

,I've been living for so long"
.many seasons have past me by
I've seen kingdoms through ages
"...rise and fall, I've seen it all

(Jillian/Within Temptation)

הפוסט התחיל משורה אחת בפוסט ביום חמישי (25.5), אבל התחלתי לכתוב הרבה הרבה שטויות אז החלטתי להפוך את זה לפוסט נפרד.

ליום הולדת עשר או אחת עשרה ביקשתי דגים. O__o

הלכתי עם ההורים שלי לחנות החיות המעפנה בקניון, וקנינו אקווריום פלסטיק לא גדול במיוחד, אבנים כתומות, צמח מפלסטיק ופסל של ספינה טבועה. הפסל הזה ממש יפה. קנינו גם דג מפלסטיק שאמור לצוף לו באקווריום, רק שהוא מעולם לא צף כמו שצריך, אני חושבת שהוא צף על הצד. אני לא זוכרת אם את דג הפלסטיק קנינו כבר בהתחלה, או בשלב יותר מאוחר.

בחרתי שלושה דגים מסוגים שונים מהשורה התחתונה של האקווריומים, כי רק הסוגים האלו מסוגלים לחיות באקווריום פלסטיק קטן ללא חמצן, חימום וכו'. בחרתי אותם בקפידה, אמרתי למוכר בדיוק איזה דג אני רוצה שהוא יוציא לי. אחד היה מסוג שלייר (סאלי, כי זה נראה לי שם מתאים לדגה כ"כ יפה), השני כיפה אדומה (סאנשיין, בגלל שהיא הייתה לבנה עם כתם כתום בראש וזה נראה כמו שמש כזאת) והשלישי טלסקופ שחור (סופי, זה התאים לה. גם היא הייתה יפה). החלטתי ששלושת הדגים היו נקבות, אבל לא באמת ידעתי מה הם היו.

סאלי מתה ראשונה - אחרי שבועיים שהייתה אצלי. בכיתי לא מעט, גם ביום בו היא התחילה להראות סימני גסיסה וצפה לה באקווריום על הצד וניסתה לשחות ללא הועיל, וגם ביום למחרת, בו מתה. היא הייתה ממש יפה, דגים אחרים שראיתי מהסוג הזה בחנות החיות ואצל חברה לא היו כ"כ יפים, הם היו ממש שונים.

המוות שלה היה טראומתי, זה היה הדג הראשון שמת לי. למרות שבעצם מוות של כל דג היה לי עצוב.

התכוונתי לכתוב על שאר הדגים שגידלתי, לספר עליהם קצת, אבל פתאום קלטתי - אני לא זוכרת אותם. לכל אחד נתתי שם, הכנתי להם תעודות זהות, ומודעות אבל כשהם מתו. שניים מהם קברתי - סאנשיין, הדגה הראשונה וזו שהחזיקה הכי הרבה זמן, ולוסיה - טלסקופית כתומה, שגם היא חיה אצלי יותר זמן משאר הדגים, חוץ מסאנשיין. ואני לא זוכרת אותם.

אני זוכרת את הדג האחרון שלי טוב מאוד - קראתי לו פטיטו, קיצור של פטיטו פאו שזה ברווזון מכוער בספרדית. (הייתי אז עמוק ב"קטנטנות"... ;>.>) הוא היה מסוג קַליקוֹ. הוא היה קצת מכוער במובנים מסוימים, אבל חשבתי שהוא מיוחד, ולכן השם. קניתי אותו כשנשאר לי דג אחד, אני כבר לא זוכרת איזה. הדג הזה מת, ואחריו נשאר פטיטו, לבדו. החלטתי שאקח הפסקה מדגים נוספים. הוא מת כשהייתי בב"ש עם המשפחה שלי. הוא היה מונח זמן מה על הספינה הטבועה (כנראה שהוא היה מלא מים ולכן שקע ולא צף), ולכן אני לא מסוגלת להוציא את הספינה הזו ולהשתמש בה כפסל לאוסף שלי. חבל, היא יפה.

היו לי שמונה דגים בסך הכל אם אני לא טועה (סנילית ;;). אני זוכרת ארבעה מהם - פטיטו, סאנשיין, סאלי, סופי ולוסיה. אני זוכרת שעם לוסיה היו עוד שני דגים שגם להם נתתי שמות ספרדיים. כן, עצוב. הכל בהשפעת קטנטנות. לה קראתי לוסיה בגלל שהייתה כתומה, וזה היה כמו אור ולוס זה אור. לשניים האחרים נתתי את השמות האלה כדי שיהיו כאילו ההורים שלה, כמו שבקטנטנות הם היו "ההורים" של הילדים במעון. (תפסיקו לצחוק! הייתי מכורה לזה! >.<)

ממש דאגתי להם, לכולם (עד כמה שאפשר לדאוג לדגים קטנים באקווריום טיפשי), והייתי עצובה כשהם מתו. למען האמת, בכל פעם שדג מת, הייתי מכסה את האקווריום באיזה בד לכמה שעות כדי שלא אראה אותו עד שאבא שלי יוציא אותו משם, אם הוא לא עשה זאת מיד. זה הגעיל והעציב אותי. זה גם היה מסריח, אז שמתי על זה נרות ריחניים כאלו. :X אפילו כשקברתי את סאנשיין בקושי הסכמתי לגעת בשקית הניילון שבתוכה היה הנייר שעטף אותה.

אני זוכרת שפעם הלכתי לישון אצל ענבל (כבר המון זמן אנחנו לא בקשר..) וכשחזרתי גיליתי שני דגים מתים. שניים! אני חושבת שבאותו זמן רק שניהם היו באקווריום, והוא היה ריק לזמן קצר עד שקניתי דג חדש. או שניים, אני לא זוכרת. =\

אני חייבת למצוא את תעודות הזהות האלו, וגם את הדף שסימנתי בו את ימי חייו של כל דג אצלי.

הייתי ממש בהלם כשקלטתי פתאום שאני כבר לא זוכרת את הדגים שלי.

אחרי שאמצא את זה, אכתוב פוסט חדש ואספר בו על הדגים עצמם, ולא על המוות שלהם.

אני עדיין לא מאמינה שאני לא זוכרת את הדגים שהיו לי. :|

מתי יחול יום הולדתך?
בעוד חודש. (אל תשכחו לומר מזל טוב למורע!)

מה המתנה שקיבלת ליום ההולדת, שהכי אהבת אי פעם?
לא יודעת. :X

מה המתנה שאת הכי רוצה לקבל, אך מעולם לא קיבלת?
כרגע? אישור מההורים לעשות פירסינג. בכלל? לא יודעת, אין ממש דבר כזה. כל שנה אני שוברת את הראש מה לבקש מאנשים לקנות לי. השנה אתן לכל אחד רשימת קניות, אני חושבת. :}

איך חגגת את יום הולדתך האחרון? איך את מתכננת לחגוג את יום ההולדת הבא?
את יום ההולדת האחרון, 13, חגגתי בחופש הגדול באוכל וסרטים עם כמה חברים נחמדים+הקנדיות.

מאיזה יום הולדת הכי התאכזבת? מדוע?
אני חושבת ש10, כי עשיתי מסיבה לכל הכיתה בבית שלי מאיזושהי סיבה לא ברורה. אני שונאת מסיבות כאלה, וממש שנאתי את זה! בלילה הייתה מסיבות פיג'מות עם כמה בנות שדווקא הייתה בסדר.
גם יום הולדת 11 לא היה משהו... הזמנתי את אורנית ואריאלה לישון אצלי, והיו כל מיני דברים שהפריעו לי וגם בלילה משום מה התחיל לדקור לי משהו בעין וזה ממש הפריע לי, וזה די הרס וכאלה.

האם יש גיל, שממנו לא צריך לחגוג יותר ימי הולדת?
לא!

וכמובן, איזה יום הולדת היה השמח ביותר אי פעם?
אני לא יודעת.

אני כזאת פגע-רע. ><

אתמול בלילה שיעמם לי, ובלי ששמתי לב יצא שהאגודל השמאלי "קושט" בלק - חצי ציפורן בסגול, והחצי השני בלבן-כסוף. וזה אפילו לא היה מדויק.

ברוב חוכמתי הרסתי את החלק הכסוף וניקיתי אותו. זה נשאר ככה עד היום בצהריים. רציתי להוריד את זה, אבל נגמר האציטון. :| התחלתי לגרד את הלק הסגול, אבל ראיתי שאני לא ממש מצליחה וזה סתם רוצח לי את הציפורן, אז פשוט שמתי לק על שאר הציפורן. מיותר לציין שזה נראה רע, עקב היותי עקומה.

האצבע שלי סגולה מסביב לציפורן. >.>

הו, כמובן, איך שכחתי? בין לבין גם הספקתי למרוח את החצי הנקי בלק שקוף-אדום ועל זה לשים ג'ל-נצנצים סגול, ולשטוף את זה.

הציפורניים שלי זו טרגדיה.

היה לי היום שיעור פסנתר שההורים שלי ואני שכחנו ממנו. :X

היה בסדר, הוא יצלם לי לשיעור הבא כמה דברים מחוברות שלו, כולל השיר אי שם מעבר לקשת! D: יש גם את בסמה מוצ'ו, שרציתי לנגן רק כי זה כזה מוכר וזה יהיה מצחיק. P: אני חושבת שהוא יצלם לי גם את לט איט בי, ונתחיל את זה פעם אחרת.

ביקשתי ממנו שימצא תווים לשירים של דיסני. גם אני אנסה למצוא תווים באינטרנט או משהו...

שני פוסטים ביום. זה קורה יותר מדי לאחרונה. -_-" לפחות לא שלחתי מייל למנויים על העדכון הזה. הם יראו אותו בבוא הזמן. (. חח סתם D:)

כנראה שהפוסטיוטה הזה מיום חמישי יאלץ לחכות עוד יום לפני שאפרסם אותו (כי שלושה ביום זו באמת הגזמה...)

וול, מצבור השטויות שלי הולך ונגמר. (כל עשרת הקוראים ביחד: |אנחת הקלה|)

להת', נקבות!