הבלוג של אורי הייטנר

ביום שבו קיבלה הכנסת את ההחלטה להמשיך במהלך החקיקה לחוק המחייב משאל עם במקרה של נסיגה מהגולן, התראיינתי לרשת טלוויזיה ... סעודית.

המראיינת, שעלתה לגולן, לא מצאה אותי צוהל וחוגג. אמרתי לה, שאיני אוהב את החוק הזה. זה חוק שראוי היה שלא יחוקק. "האם יש בסעודיה חוק המסדיר את ההליך לנסיגה משטח סעודי ריבוני?", שאלתי.

האמת היא, שאין מקום לחוק כזה בספר החוקים של מדינת ישראל. מדינה אינה נסוגה משטח ריבוני שלה. נקודה.

ובכל זאת, כאשר החוק יתקבל באופן סופי, זה יהיה יום חג לגולן ולדמוקרטיה הישראלית. למה? כיוון שעל הפוליטיקה לתת מענה למציאות האמיתית, לא לאוטופיה מושלמת. באוטופיה מושלמת, אפשרות של נסיגה מהגולן כלל לא הייתה עולה. באוטופיה מושלמת, כלל לא ראוי שתהיה אפשרות חוקית כלשהי לסגת משטח ריבוני. אולם המציאות הפוליטית היא שמזה קרוב לשני עשורים ממשלות ישראליות דנות על נסיגה מהגולן, פוליטיקאים ישראליים בכירים חותרים לנסיגה מהגולן. למצב הזה יש לתת מענה. ומאחר ואין דרך אחת למנוע נסיגה, יש להציב יותר ויותר מכשולים בפני איום הנסיגה. משאל העם הוא מכשול חשוב מאוד.

במה חשיבותו?

המטרה שלנו, תושבי הגולן, אינה לנצח במשאל עם. המטרה שלנו היא לשמור על הגולן. כפי שהמטרה של צה"ל היא להיערך למלחמה על מנת למנוע אותה (באמצעות הרתעה) ורק אם ההרתעה תכשל ותפרוץ מלחמה - להכריע ולנצח, כך צריכה להיות גם מטרתנו. עלינו להיות ערוכים למשאל עם כדי למנוע הסכם על נסיגה, באמצעות הרתעה דמוקרטית, אך אם ייחתם הסכם כזה – לנצח במשאל עם.

בכל מערכה, כל צד שואף לקיים אותה בזירה הנוחה לו ביותר. הזירה הנוחה לנו ביותר היא משאל עם. העם עם הגולן – זו אינה סיסמה, זו מציאות. את העם קשה לשחד במיצובישי, לאיים בפיטורין או לקנות במינויים.

נכון, אפשר לעשות מניפולציה על הבוחרים. למשל, לחתום על הסכם ובו נסיגה מהגולן, לסכם עם הסורים שיאיימו במלחמה אם ההסכם ידחה במשאל, ולהציג את המשאל כבחירה בין מלחמה לבין שלום. אבל אני מאמין בעם ישראל שהוא חכם מהפוליטיקאים המובילים אותו, ויהיה קשה להזיז אותו מנחישותו שהגולן יהיה ישראלי לעד.

זירת משאל העם היא הנוחה לנו ביותר מסיבה נוספת – זה קו ההגנה האחרון. על מנת שהסכם על נסיגה יעבור להצבעה במשאל עם, עליו להתקבל קודם בממשלה ובכנסת. ללא רוב בכנסת, אין משאל. רק אם יהיה לו רוב בכנסת, יתקיים המשאל. כך שאין לנו, בעצם, מה להפסיד. ללא חוק משאל עם, די בהצבעת הכנסת. משאל העם הוא קו הגנה נוסף.

אך אין זה סתם עוד קו הגנה. זהו קו הגנה אסטרטגי ממדרגה ראשונה, לא רק כיוון שבמשאל עם יהיה הרבה יותר קשה לקבל החלטה על נסיגה מאשר בכל פורום אחר, אלא כיוון שעצם הידיעה שיש צורך במשאל עם תרתיע את הממשלות מפני חתימה על הסכם שעלול להנחיל להם תבוסה פוליטית קשה במשאל עם.

החלת הרציפות על החוק היא הצלחה גדולה מאוד לגולן וקבלתו הסופית תהיה הצלחה רבתי.

ואף על פי כן, תמיד ראוי שנזכור – עצם קיומו של החוק הוא ויתור גדול, הוא פשרה עמוקה. מן הראוי היה, שלא תהיה כל דרך חוקית לסגת מהגולן. היום החוק נחוץ, הוא הכרח. בעתיד לבוא, יש לקוות, לא יהיה בו עוד כל צורך. 

* "שישי בגולן", "חדשות בן עזר"