הבלוג של אורי הייטנר

על פי מיתוס נפוץ מאוד בקרב ותיקי ההתיישבות בגולן, ממשלות העבודה יישבו את הגולן וממשלות הליכוד סיפחו את הגולן, וכך נמשכה המסורת של חלוקה בין ציונות מעשית לציונות מדינית – תנועת העבודה בונה את הארץ והרוויזיוניסטים עוסקים בדקלרציות.

יש בסיס היסטורי לטענה זו – אכן, בתקופת היישוב שלפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות של המדינה, תנועת העבודה הייתה מחוייבת להתיישבות, באידיאולוגיה ובמעשה, ואילו הציונות הרוויזיוניסטית לא יחסה לכך חשיבות רבה, אף שהקימה מספר יישובים. ברטוריקה של תנועת העבודה היו הסתייגות וזלזול במדינאות ובדיפלומטיה. הביטוי המובהק להבדל זה הוא התנגדותו הנחרצת של זאב ז'בוטינסקי להמשך קיומה של תל חי וההגנה עליה, כיוון שראה בה נקודה מיותרת וחסרת תוחלת, לעומת התגייסותו של טרומפלדור, ממנהיגי הציונות הסוציאליסטית והוגה רעיון הסתדרות העובדים הכללית, שנחלץ אישית למעשה ההגנה על הנקודה, שם איבד את חייו.

אבל  המציאות הרבה יותר מורכבת מן המיתוס. תנועת העבודה הצמיחה את גדולי המדינאים שלנו – בן גוריון, ארלוזורוב, שרת, גולדה, שהובילו להישגים מדיניים ודיפלומטיים כבירים. לעומת זאת, ממשלות הליכוד הקימו התיישבות רבתי ביהודה ושומרון, על מנת לעצב את גבולות המדינה, בדומה לאתוס של תנועת העבודה...

להערכתי, הסיבה לכך שממשלות הליכוד לא פעלו באופן מאסיבי ליישוב הגולן, היא ראייתן את תקופת שלטונן כחלון הזדמנויות לקבוע עובדות בשטח, ולכן הן התמקדו באזורים שנויים במחלוקת, ולא באזורים עליהם היה קונסנזוס לאומי, כמו הגולן ובקעת הירדן.

אך למורכבות הזאת ניתן להוסיף מרכיב נוסף. המדינאי הראשון שהציע לספח את הגולן לריבונות ישראל, לא היה מנחם בגין ולא איש תנועת החירות או הליכוד, אלא איש תנועת העבודה, חבר התנועה הקיבוצית – יגאל אלון. הוא עשה זאת כבר ב-1968.

ב-29.8.68 כתב אלון, אז סגן ראש הממשלה ושר הקליטה, מכתב לראש הממשלה לוי אשכול בזו הלשון:

אל: ראש הממשלה לוי אשכול.

הנדון: החלת החוק הישראלי על רמת הגולן.

הגיעה העת, לדעתי, להשלים את איחודה של רמת הגולן עם מדינת ישראל באמצעות החלת החוק הישראלי על כל שטחי הרמה.

ברמת הגולן קיימים כבר 9 היאחזויות ויישובים בשלבים שונים של התפתחות. 4 היאחזויות ויישובים נוספים יוקמו בתקופה הקרובה ביותר.

ועדת השרים לענייני כלכלה החליטה לאחרונה להעניק למשקיעים ומתנחלים ברמת הגולן וקונייטרה תמריצים המקובלים כאזור פיתוח א'. יש להניח כי יימצאו יהודים ואולי גם חיילים משוחררים מקרב הדרוזים, אשר יתיישבו בקונייטרה.

האזרחים הישראלים אשר כבר התיישבו ואלה שעתידים להתיישב, זכאים להיות כלולים במסגרת החוק הישראלי.

ממגעיי ההדוקים עם מנהיגי הדרוזים החיים בגולן, למדתי לדעת שהעדה הדרוזית תקבל ברצון את החלת החוק הישראלי עליהם. אין לחייבם לקבל אזרחות ישראלית לאלתר, אולם רבים מהם ירצו בה מרצונם החופשי.

מבחינה מדינית בשלו התנאים לצעד זה. וושינגטון אדישה למעשינו ברמת הגולן. יתרה מזאת, ג'ורג' בול וסיסקו אמרו לי במפורש כי אין להם שום השגות על התנחלות ברמת הגולן, אם כי לא נאמר דבר על הצד המשפטי של הבעיה. כיום ידיה של ברית המועצות כבולות בצ'כוסולובקיה פיזית ומדינית. דמשק עצמה נוקטת עמדה נוקשה ומסרבת אפילו להיכנס למו"מ עם ד"ר גונאר יארינג, ונראה לי כי זאת שעת כושר נוחה יחסית לעשות צעד חקיקתי זה.

אני מציע שנקיים בהקדם דיון בנושא זה בכל מעמד והרכב שתמצא לנכון.

בברכה,

יגאל אלון.

מי שהתנגד בחריפות להצעה היה שר החוץ אבא אבן. הוא שיגר מברק לראש הממשלה בזו הלשון: "צעד זה יחליש את מעמדנו ברמת הגולן, יעצור ויבלום את תהליך ההשלמה הבינלאומית עם מעמד זה, יגרור בוודאות מוחלטת, וללא חלקיק של ספק, הודעת הסתייגות מארצות הברית, הנוטה להסכים למעמדנו דה-פקטו. יזמין החלטה של מוסד בינלאומי נגד ריבונותנו ברמת הגולן. יהפוך את סוריה לגורם פעיל במאבק הדיפלומטי נגדנו. יגביר את פעולת אל פתח ברמה, ידרבן את בריה"מ להגברה נוספת של לחצה בעניין. קיצורו של דבר, מצב משביע רצון, ההולך ומתגבש ללא ערעור והסתייגות, יתערער ויועמד בסכנה. חזית מדינית שקטה ונרדמת תיהפך למרכז של סערה בינלאומית עצומה. לעומת ההפסד הכביר הזה, לא תנבע לנו שום תועלת מן הצעד המוצע. שליטתנו היא מוחלטת ובכוחנו להגשים כל מה שאנחנו רוצים. אין לסכן נכסים מדיניים חזקים בגלל הפגנה בעלמא, שאינה משנה שום מציאות לטובה".

הבאתי את דבריו של אבא אבן במלואם, כיוון שטיעוניו מעניינים מאוד. אבן היה אחד השרים היוניים ביותר. והנה, הוא לא הביע התנגדות עקרונית לסיפוח הגולן, אלא הביע חשש שצעד זה יפריע לנו במאמץ לסיפוח דה-פקטו של הגולן, באמצעות ההתיישבות והשלמת העולם עם ישיבתנו בגולן. חשוב לציין זאת, בעיקר כאשר יש היום מי שמסלפים את ההיסטוריה ומנסים לצייר תמונה שקרית אודות עמדת הממשלה באותה תקופה.

כיצד הגיב ראש הממשלה לוי אשכול? אשכול תמך בהתלהבות בשחרור הגולן במלחמת ששת הימים ובאופן אישי דחף את ההתיישבות בגולן. אולם הוא לא התלהב מרעיון החלת הריבונות, ומסמס את העניין. הציע לקיים דיון ודחה אותו עד שהנושא נמוג מסדר היום של התקופה.

יש לציין שגם מתיישבי הגולן באותה תקופה, לא עסקו בשאלה הזו והאמינו שיש להתמקד בעשיה ההתיישבותית. רק לאחר שממשלת בגין החליטה על עקירת יישובי סיני, יישובי הגולן החלו לפעול להחלת הריבונות, בהבינם שאין די בהתיישבות בלבד.

הכנסת החילה את ריבונות ישראל על הגולן ב-1981, 13 שנים לאחר הצעתו של אלון. אלון עצמו לא זכה להגיע ליום הזה. שנה וחצי קודם לכן, ערב פורים תש"ם, השבוע לפני 30 שנה, הוא נפטר.

* "שישי בגולן"